לא התוכנית

לא התוכנית- פרק 4

עבר שבוע מאז פגישת המנהלים המזעזעת שהייתה ומאז כבר לילי הספיקה למצוא לי דירה קטנה להשכיר, הדירה הייתה מושלמת עבורי.
דירת 3 חדרים שכוללת חדר עבודה, בדיוק מה שהייתי צריכה.
היום יום חמישי אבל הודעתי לעבודה שהיום אני לא מגיעה בגלל המעבר דירה.
חברת ההובלה הגיעה ולקחה את כל מה שהייתי צריכה לדירה החדשה שלי.
לילי באה לעזור לי ונסענו לדירה לבדנו לפני שחברת ההובלה יגיעו.
כשהגענו העפנו מבט קצר בדירה וכעבור חצי שעה גם חברת השליחויות הגיעה והתחילה לסדר הכל.
הזמנו ארוחת צהריים לכולם ועשינו הפסקה.

ולבסוף ב21:00 בערב הדירה הייתה מספיק טובה בשביל שאוכל לישון בה.
הזמנתי כל מיני רהיטים אבל עד שהם יגיעו הייתי צריכה להסתפק במה שיש.
הדירה ממוקמת במנהטן, מיקום מושלם עבורי והנסיעה לעבודה שלי תהיה יותר קצרה מאשר למלון.

כשכולם הלכו ונשארתי אני לבד נכנסתי למיטה החדשה שלי, והגעגוע שלי גבר אז התקשרתי לאמא שלי.
״היי אמא, מה קורה?״.
״היי מותק, הכל בסדר?״.
״כן פשוט התקף געגוע״.
״אוי ליזי מתוקה, מתגעגעת לזקנים שלך?״.
״אתם לא זקנים״.
״ליזי הכל בסדר, את מתחילה חיים חדשים עכשיו, ואנחנו נבוא לבקר״.
״מבטיחים?״.
״מבטיחים״.
״טוב אמא אני ממש עייפה, אני הולכת לישון. לילה טוב, תמסרי גם לאבא״.
״בסדר מתוקה, תשני טוב״.
״תודה אמא, ביי״ אמרתי ובכך ניתקתי את השיחה.

לפני שהלכתי לישון נכנסתי להתקלח והתארגנתי לקראת השינה, לבסוף נכנסתי שוב למיטתי והלכתי לישון.

קמתי בבוקר והיום כן הלכתי לעבודה כי כמובן שהבוס שלי לא אישר לי יותר מיום. לעזאזל מי הוא חושב שהוא בכלל?
טוב אולי הוא מיליארדר.
אבל עדיין! חוצפן.
שמתי מכנס מחויט בצבע חום וחולצה לבנה ארוכה.
אחרי שסיימתי יצאתי מהבניין והלכתי ברגל, בגלל שמדובר בהליכה של 15 דקות בסך הכל לא היה לי אכפת.

לבסוף הגעתי לעבודה שלי ועליתי למשרדי.
ונשמעה דפיקה על הדלת, המזכירה של אית׳ן, הבוס שלי.
״היי ליזי, מר האריס רוצה לדבר איתך״.
טוב אבל אני לא רוצה לדבר איתו.
״היום ב13:00״ היא הוסיפה.
הנהנתי בחוסר רצון והיא יצאה, לעזאזל מה הוא רוצה ממני? ועוד בשעת הארוחת צהריים.

המשכתי בעבודתי ולפתע שמתי לב.
14:40.
אוי שיט.
איך אף אחד לא קרא לי?
ופתאום הבטן שלי התחילה לקרקר והבנתי באיזה צרה הייתי.
רצתי למעליות להגיע למשרדו ולבסוף שהגעתי הוא ישב במשרד עסוק במחשב לא מסתכל בכלל עליי כשנכנסתי.
״היי מר האריס, סליחה על האיחור שקעתי בעבודה״.
״תשבי״
״בסדר״ עניתי.
הסתכלתי על פניו, למה הוא נראה כמו מלאך?
״אוקיי ליזי, קודם כל אם תאחרי שוב אני מבטיח לך שתפוטרי ואף אחד לא יעסיק אותך״ וואו חוצפן שכזה.
״דבר שני אני צריך לדבר איתך על העבודה שעשית״.
״בסדר, כולי אוזן״.
״ראיתי את העיצוב שעשית שיבואו עוד לקוחות וחשבתי שהבהרנו את הנושא, אך התברר שטעיתי״.
״מה הבעיה?״.
״קודם כל שאת לא מקשיבה לי, אני הבוס שלך״ ולפני שהספקתי להגיב הוא הוסיף ״ ובנוסף זה לא משהו שימשוך לקוחות״.
״דווקא מר האריס, אני חושבת שזה בדיוק מה שכן ימשוך אותם״.
״טוב אני לא והחברה בבעלותי״.
״בסדר, אשנה את זה. עוד משהו?״ שאלתי.
״לא, זה הכל״
״תודה רבה, להתראות״.
״תסגרי את הדלת אחרייך״ הוא אמר וכך עשיתי.