נ. מ. סופי
סופי נכנסה לשיעור טלפתיה וציפתה לשיעור רגיל.
להפתעה יושב הראש ליטו היה בחדר ודיבר עם טירגן.
"אני מבינה שאין שיעור" היא אמרה.
"רק אגיד לך משהו ואז תחזרי ללימודים" ענה יושב הראש ליטו.
"זה קשור לפרסי נכון?" היא שאלה במהירות.
יושב הראש ליטו הנהן.
"דיברנו בקולקטיב והחלטנו לדרוש ממר ג'קסון תשובות" ענה טירגן.
"אז לקרוא לו?" סופי שאלה במעט התרגשות.
"לא עכשיו, לאחר השיעור, אמרי למר ג'קסון וחברייך לחזור איתך להייבנפלד".
"אבל חשבתי שאמרת לי ולביאנה לא לספר לאף אחד" סופי אמרה.
יושב הראש ליטו הנהן "רציתי שזה לא יתפשט לפני שהקולקטיב יחליט מה לעשות, וגם לך ולחברייך מגיע לשמוע את האמת".
סופי חייכה לעצמה, סוף סוף משתפים אותם.
יושב הראש ליטו יצא וסופי חזרה לשיעור עם טירגן.
רק לאחר כמה דקות סופי נזכרה שלא שאלה מה יקרה אחרי שפרסי יעניק להם תשובות.
******
נ. מ. פרסי
פרסי ניסה לעשות סדר בראשו ולהבין איך המצב יצא משליטה.
רק לפני יומים הוא פגש את אביו באטלנטיס וקיבל ניצוץ של תקווה שהוא יכול לחזור הביתה.
דווקא היום הזה התחיל רגיל.
טוב רגיל יחסית לעובדה שהוא חי עכשיו בערים האבודות.
היום ממש לפני סיום הלימודים בפוקספייר הגיעה סופי והודיעה שהוא חוזר איתה להייבנפלד.
כמובן שלא רק הוא, גם פיץ, ביאנה, דקס וקיף באו איתם.
פרסי חשב בהתחלה שאולי זה קשור לנסתרים, הקבוצה המורדת שסיפרו לו עליהם.
למען האמת גם פיץ חשב כמוהו.
אבל התברר שלא.
בהייבנפלד חיכו להם מר פורקל, גריידי, אולדן וגרניט.
פרסי לא הכיר את גרניט, אבל פיץ סיפר לו שזהות אחרת שלו זה סר טירגן, המנטור שלו ושל סופי לטלפתיה ושהוא חבר בקולקטיב.
פרסי שם לב כשהוא התיישב שסופי נועצת בו מבט ספק כועס ספק מרוצה.
גם גרניט ומר פורקל הסתכלו עליו משונה, במין מבט חודר כזה.
"טוב פרסי ביקשנו ממך לבוא הנה היום כדי לשאול אותך כמה שאלות" מר פורקל פתח.
פרסי החניק אנחה, הם כל הזמן שואלים אותו שאלות, וממש נמאס לו מזה.
YOU ARE READING
החצוי האבוד
Fanfiction"הוא אלף?" ביאנה שאלה סופי לא ידעה מה להגיד, מצד אחד הוא לא נראה כמו אלף, עם העור השזוף, השיער החום והעיניים הירוקות. מצד שני היה בו משהו שמזכיר אלף, סופי לא ידעה להסביר את זה, אבל משהו אמר לה שהוא לא סתם בן אנוש. _________________________________ ...
