נקודת המבט של נואל-
נחתנו נפני כמה שעות לקחנו מונית ונסענו לבית שיהיה לנו. אחרי כמה שעות הגענו ואני ואיתי החזקנו ידיים ונכנסנו לבית והבית היה נראה אותו הדבר כמו שעזבנו אותו הפוך מלא בדם של אמא. איתי התחיל לרעוד ״זה בסדר איתי אנחנו ננקה את הבית אז הכל יהיה בסדר״ אמרתי והוא הנהן והתחלנו לנקות את הבית אני התחלתי לזרוק את המצעים עם הדם של אמא ואז ניקיתי ושטפתי את כל הדם היבש שהיה על הרצפה והבית היה נקי מסודר כאילו לא קרה כלום ״נואל!״ איתי צעק ואני רצתי עליו ״מה קרה?״ שאלתי והוא הראה לי את האקדח את האקדח שאיתו אבא הרג את אמא. אני ישר הרמתי אותו שמה אותו עם הכפפה שלי שמה אותו בכספת וסוגרת ״זה בסדר איתי הינה תראה אין כלום״ אמרתי והוא הנהן ״אפשר ללכת לנהר?״ הוא שאל ואני הנהנתי הנהר היה המקום עליו אני טום איתי ולוק היינו בורחים שאבא היה מנסה להרביץ לנו ושאמא שלא הייתה בבית. יצאנו מהבית ושמש כבר זרחה ואחרי כמה דקות של הליכה ברגל הגענו לנהר וישבנו שם אז ראיתי אבנים הקטנות הרמתי אחת והסתכלתי על איתי ״תחרות?״ שאלתי ״תחרות״ הוא אמר קם לוקח אבן וזורק אותה לא רחוק אבל לא קרוב ואני זרקתי את שלי והיא עברה שלו ״בום נצחתי אותך״ אמרתי הוא הסתכל עלי עצבני ״עוד משחק״ הוא אמר והתחלנו לשחק שוב כמו שהיינו עושים שהיינו ילדים עד שעות מאוחרות.
נקודת המבט של ניקו-
הגיע הבוקר ואני וטום נסענו לאחוזה נכנסים בדלת ״איתי ,נואל?״ צעקתי כי זה היה נראה שאין אף אחד פה. אחרי כמה דקות שאף אחד לא ענה התחלנו לחפש בכל הבית אבל לא היה שם אף אחד ״איפה הם? אמרת שהם פה״ שאלתי את טום ״גם אני חשבתי שהם פה״ הוא אמר ויצאנו מהאחוזה נוסעים חזרה לבית ונכנסים ״נו איפה הם?״ שובל שאלה ״אנחנו לא יודעים״ טום אמר לה ״טוב תנו להם זמן אם הם לא חוזרים עוד ימיים נתקשר״ היא אמרה ואני הנהנתי מקווה מאוד שהם בסדר. אחרי כמה דקות יצאתי מהבית נוסע לעבודה כי יש לי הרבה עבודה אחרי כמה שעות של עבודה נסעתי הביתה ושוב הם לא היו שם ואני התחלתי לפחד עליהם מבקש מקאמי לבדוק איפה הם יכולים להיות.
*איך?
YOU ARE READING
לחישות אהבה
Romanceנערת משלוחים שנסעה הביתה אחרי שעשתה משלוחים כל היום ובאמצע הדרך לבית שלה היא לא שמה לב להם היא נוסעת וגבר חתיך צץ לה בכביש והיא התנגשה בו וגרמה לו לאבד הכרה ומשם הסיפור שלהם התחיל
