Almost A Love Story | Hebrew | כמעט סיפור אהבה

פרק 1

עוד בוקר בתיכון רבין על שם יצחק רבין, הכיתות מתחילות להתמלא בתלמידים, המורים ממהרים לשיעור שלהם, רכזות השכבה צועקות על תלמידים שהגיעו עם כפכפים והרעש בלתי נסבל.

״אני הולך לשבת במחסנים.״ דניאל אמר, והחבורה שלו אחריו; שני הזונות הקבועות שלו וחמשת החברים הקבועים שלו.

בדרך כלל הם היו הרבה יותר, הם היו בגודל של כיתה, 30 ילדים בערך, ודניאל היה תמיד בראש, הוא היה זה שהרכיב את החבורה הזו.

כל בית הספר הכיר את דניאל כוכב, תיכון וחטיבה. כשהוא היה עובר במסדרון כל הבנות הוקסמו, לא הפסיקו להוריד את מבטן והוא מצא את זה די מצחיק. הוא לא עשה כלום כדי לקבל את כל המבטים האלו; כך הוא חשב, אבל הוא היווה סכנה, כולם פחדו ממנו. הוא סטוציונר למופת, שחצן, עשיר, מסוכן וחתיך.

כשהם מגיעים למחסנים, עינב רכנה אל צווארו, ואליסה התיישבה על ברכיו, נושקת לשפתיו.

״מה מעשינו להיום?״ דויד שואל, נועל את הפלאפון ומכניס לכיס שלו.

״אפשר ללכת לסנוקר.״ אדיר הציע, דניאל מביט בו.

״יש לי שולחן בבית, מעוניינים?״ הוא שאל, דוחף את אליסה בכדי שיוכל לדבר, היא מעודת אחורנית על הישבן.

״לי דווקא זורם.״ שון ומיכאל אמרו בפה אחד, מבלי לתכנן. אליסה צחקקה והתיישבה בניהם, לוחשת לשון משהו ולאחר מכן למיכאל.

עינב הניחה לצוואר של דניאל והתיישבה לצידו, הוא חייך אלייה והיא החזירה את אותו החיוך. את עינב דניאל כיבד תמיד, היא לא הייתה כמו כולן; כמו כל הזונות שלו.

יאיר הצטרף לשבת באיזשהו שלב, מודיע שרוב החבורה בשיעור, וכשהוא ראה ילדה זרה נכנסת מהשערים.

״אתה חושב שהיא חדשה?״ דניאל שאל, עיניו הירוקות מצטמצמות. הוא לא אוהב חדשים. הוא חושש, חושש שמישהו לא יפחד ממנו; זה הפחד הכי גדול שלו.

דניאל אוהב להרגיש שלו יש את הכוח, והוא לא ייתן לאף אחד להפר את זה.

״השיעורים התחילו כבר?״ הוא שאל, קם על רגליו.

״לפני חצי שעה בערך.״ אדיר ענה, והוא הנהן.

דניאל ישב בפירמידה, משקיף אל חדר המזכירות. הוא הבחין בדמות של נערה, שיער חום שוקולד, קצוות שיערה בהירים יותר, זה כל מה שיכל להבחין בו מהמרחק הזה.

הוא חיכה לה, חיכה שתצא.

בזמן שעשתה את דרכה אל האגף שלה, דניאל התקרב בראש מורם. ״ילדה!״ הוא קרא, והיא הביטה בו, עוצרת.

הוא התקרב עוד, מביט בה ומטיח אותה על הקיר, היא נאנקה בכאב.

״איך קוראים לך?״ דניאל שאל, כמעט בלחש.