מעשה בכל המבורגרון

חלק שלוש: ״התכנית הערמומית״

ברגע שהרעיון הגאוני נחת במוחו של המבורגרינה הוא החליט שהוא מבריז משיעור הספורט הקרוב, זה לא סוד שהוא וספורט לא בדיוק חברים הכי טובים אך זו לא הסיבה שהוא מבריז
זה הכל חלק מהתכנית הגדולה.

הוא ברח משדה הראיה של שני הטרולים ומיהר לשירותים. ברגע שהגיע ליעד הוא נכנס לתא שליד הקיר וחיכה לטבעות בצל בערמומיות.
למה שיחכה לטבעות בצל בשירותים אתם תוהים לעצמכם? המבוגרינה שם לב שבכל שיעורי הספורט שאחרי ההפסקה טבעות בצל רץ לשירותים, פעם אחת הוא לא יכל להחזיק את הסקרנות בתוכו ועקב אחריו לתוך השירותים, ברגע שנכנס לתוך החדר הוא הריח את הזוהמה שבאוויר. הרי זה ידוע שבשירותים יש ריח מצחין, אך זוהמה כזאת לא פגש מאז שאכל את הסנדוויץ׳ טונה שהביא לבית הספר בכיתה ג׳.
וזה הרגע שנפל לו האסימון, בכל יום טבעות בצל אוכל סנדוויץ׳ טונה בהפסקה הראשונה  שהיא לפני השיעורי ספורט, זה לא פלא שהוא כל פעם הולך לשירותים בשיעורים שאחרי ההפסקה, זה הכל תודות לסנדוויצ׳י הטונה הארורים האלה.
הוא חיכה בסבלנות בתוך התא ולאחר כמה דקות של חשיבה פילוסופית הוא שמע מישהו נכנס לתוך התא שלידו, הוא הסתכל על הנעליים של הילד, ובדיוק כמו שתיכנן : טבעות בצל בתא שלידו, אותו תא כמו תמיד.

וכאן מתחילה התוכנית האמיתית: לפתות את צ׳יפסון ולזכות באמונו.

הרי איזה דרך יותר טובה יש לגרום לצ׳יפסון לחשוק בו מאשר לפלרטט עם חברו ובכך לפתח קשר עם טבעות בצל שיהרוס את החברות של שני הטרולים?
הוא היה צריך לעצור את הצחקוק שכמעט יצא מפיו כאשר חשב על התוכנית הערמומית שלו.
ועוד לפני שהוא היה יכול להגיד בזינגה הוא שמע דלת נפתחת וטבעות בצל יצא מהתא שלו. רק שהפעם משהו שונה, אין את אותו ריח מגעיל שיש תמיד. ״הוא לא אכל את הכריך הפעם?״ לחש לעצמו בבהלה אבל נרגע ברגע שהבין שהפרט הקטן הזה לא יפריע לתוכנית הגדולה.
״אוקיי הנה אני בא...!״ הכין את עצמו ומיהר לצאת מהתא.
הוא נעמד ליד טבעות בצל שממול הכיור והציג את עצמו בפניו:
״ובכן שלום לך אזרח נחמד, שמי המבורגרינה״
טבעות בצל הסתכל עליו עם פנים מבולבלות, אך המבורגרינה לא יכל שלא לשים לב לחיוך הקטן שגדל על פניו ברגע שהסתכל על המבורגרינה.
״שלום גם לך! שמי טבעות בצל, נעים להכיר אותך.״ הוא אמר בעליזות.
״אינני יכול שלא לשים לב שנהיית עליז במיוחד ברגע שניגשתי אלייך״ אמר המבורגרינה עם חיוך ערמומי על פניו בנסיון לפתות אותו. ״ובכן, האמת שזה מאוד נדיר שאנשים ניגשים אליי, אף אחד לא רוצה לדבר איתי.. חח אני מניח שמגיע לי...״ אמר טבעות בצל אך מיד תיקן את עצמו בבהלה ״אוי! שוב סתיתי מהנושא! זה תמיד קורא לי..מצטער...!״
״אל דאגה חבריקו, גם אני ככה, אני תמיד מקשקש ומקשקש ובלי לשים לב אני כבר מדבר למשך שעה..זה לא פלא שהמורים לא בוחרים אותי לדבר כשאני מצביע בכיתה״ המבורגרינה הקל עליו בעצב.
״רגע...עכשיו שאני חושב על זה.. אתה לא בכיתה שלי? אני די בטוח שראיתי אותך יושב ומדבר לעצמך ליד הקיר שבכיתתי״ טבעות בצל הוסיף. ״כן! האמת שזה למה בגלל ניגשתי אלייך..״
״ובכן?״ שאל טבעות בצל בסקרנות
״ר- רציתי לשאול.. אם... תרצה שנהיה...חברים....!״
רגע של שתיקה מביכה נקטעה בצחקוק גדול של טבעות בצל כששמע את דבריו.
״זה מה שכל כך פחדת להגיד לי? הרי אם אתה מכיר אותי אתה תדע שאני נחמד מאוד ולא אסרב לבקשה שכזו״ טבעות בצל לעג
״חחח.. אז אני מניח שאני לא מכיר אותך.״ צחק המבוגרינה.
״וזו בדיוק ההזדמנות לעשות זאת! היום, אחרי בית הספר, בגינה.״
״אתה מציע לי להפגש?״ שאל המבורגרינה
״כן, זה בדיוק מה שאני עושה.״ קבע הטרול

עכשיו שהמבורגרינה חושב על זה.. ציפסון אף פעם לא היה כזה נחמד אליו.. זו הפעם הראשונה שמישהו מקבל אותו כפי שהוא ואפילו ומזדהה איתו.

״מצטער, אבל אני לא יכול להפגש איתך אחרי בית הספר, יש לי עיסוקים.״  טען המבורגרינה כשהוא יודע שאין לו אפילו לא עיסוק אחד אחרי בית הספר.(אלא אם כן לצפות באדיטים של אילון מסק נחשב שעיסוק , ואז הוא עסוק ביותר)
הרי המנטרה שהוא מדקלם בכל יום היא " I dont chase, I attract."

״אולי מחר..״ הוסיף המבורגרינה בפלירטוט תוך כדי שיצא מהשירותים והשאיר את הטרול לעמוד באמצע השירותים המום.

״אז אני אני מניח שנתראה מחר..״ טבעות בצל אמר, קיווה שהמבורגרינה שמע אותו.

מעוניינים? רוצים לדעת מה קורה בפרק הבא? אם כן זה אומר שאתם המבוגרונים