חצויים + הוגוורטס - מכירים את הקטע

פרק 2

לאחר המפגש עם דמבלדור, התברר  שהמנהל של בית הספר לקוסמים "הוגוורטס" מכיר את כירון בתור הנכה שנמצא בכיסא גלגלים, וידוע במשרד הקסמים כאחראי על יחסים עם קהילות שונות (הערה: זה לא נכון במציאות, אבל לשם הסיפור זה חשוב). דמבלדור הזמין את פרסי, אנבת' וליאו לבקר בבית הספר.

הם הסבירו לדמבלדור שהשביעו אותו בנהר סטיקס, הנהר החזק ביותר, כך שלא יוכל להפר את השבועה (רעיון מבריק של אנבת' שנועד למנוע מהם לחשוף פרטים נוספים).

לאחר מכן, כירון כינס אספה של מדריכים, פראיטורים ודמבלדור והם התיישבו לדיון. האספה החלה.

"אז אתה בעצם אומר ש...
א) יש קוסמים בעולם?
ב) לקוסמים יש בית ספר?
ג) מנהל בית הספר בכבודו ובעצמו הזמין אותנו?
ד) אנחנו עומדים להסכים?!" שאלה פייפר בחוסר מנוח.

"פייפר, תרגעי," הרגיעה אותה אנבת', והמשיכה:
"א) כן, יש קוסמים בעולם, ומסתבר שגם אנחנו נושאים בתוכנו קסם.
כירון התערב, "כן, אבל זה קסם עם יותר עוצמה."
ליאו גיחך, "יופי, אני מוכן להיות חזק יותר מקהילת הקוסמים."

"ליאו, תשתוק," אמרה אנבת' והמשיכה:
"ב) כן, לקוסמים יש בית ספר. מה רע בזה?"
"ג) הוא הגיע כי הוא הרגיש שיש כאן הילת קסם יוצאת דופן (הערה: הוא סיפר להם את זה קודם). ואז הוא פגש אותנו דרך... אממ... קרב, ומזה התגלגל המקרה."

"ד) כן, למה לא?" ענה ליאו. "למה לא ללכת לבית ספר שבו אנחנו יכולים להיות חזקים יותר מכולם?"

דמבלדור הפנה את תשומת ליבו לליאו: "דבר ראשון: לא כולם יכולים לבוא, צריך לבחור עד שלושה חצויים. דבר שני: אם אפשר, לשלוח גם מורה ללחימה בחרב וללא שרביט."

"נראה שצריך לבחור מורה," סיכמה אנבת'.

"אבל..." מחה ג'ייסון, היסוס נוסף התעורר כשנתקל במבטה של אנבת', שמבוטא כמו 'אם אתה לא רוצה להיראות טיפש, אל תערער'. "דמבלדור אמר שצריך גם שלושה תלמידים."

"כן, אבל אני, ליאו ופרסי כבר בטוחים," אמרה אנבת' במבט חד. "דמבלדור הזמין אותנו אישית לבית הספר שלו."

"אה, נכון," מלמל ג'ייסון, משתדל לא להיראות נבוך.

ליאו לא פספס את זה וגיחך. "אויש, תראו איך הסופרמן נבוך," אמר ונזף באנבת' (הערה: בצחוק כמובן). "באמת, אנבת', מה זה אמור להיות? להביך גיבור על מהאגדות?" הוא ואנבת' החליפו כיף בעוד כל השאר צחקו.

ג'ייסון לא נשאר חייב: "ליאו, כשאני אתפוס אותך, אתה תצטער על זה, ועל זה ששמת את הטרנטולה על המיטה של אנבת' לפני יומיים." ג'ייסון הדגיש את החלק האחרון, וליאו החוויר. אנבת' קמה וצעדה לעבר ליאו, מראה שהיא מחשבת את הדרך היעילה ביותר להעניש אותו.

"עשית מה?!" היא דיברה בקול נמוך ומקפיא, הרבה יותר מפחיד מכל איום אחר. "זו הייתה אתה?!"

"אה, אנבת'," מלמל ליאו. "בואי לא נרד לפרטים ישנים כמו מה שקרה לפני יומיים. תראי כמה זמן עבר מאז…"

"בגללך, האחים שוד סבלו מטראומה וצלקות לכל החיים, בנוסף להיותם מעולפים ומצבם קשה, וכל זה רק בגלל שחשבתי שהם עשו את זה. אז כשאני יודעת שזה אתה?!" צרחה עליו.

"לממ... רגע, חכי אנבת'," ניסה ליאו שוב. "בואי לא נרד לפרטים קטנים ולא חשובים כמו מי עשה מה."

"חכי רגע, אנבת'," התערב וויל והיה מוכן לתפוס אותה אם היה צורך (לא ניכנס לפרטים). "את בעצם אומרת שטראוויס וקונור שוד במרפאה בגללך? ועוד על כלום?!"

בדיוק כשג'ייסון חשב שאולי ליאו יהיה זה שיתפנה למרפאה, אנבת' ניסתה לנפנף את וויל ממנה וצעקה עליו. "וויל, אם אתה לא עף מפה תוך שלוש שניות, אני אבלבל בין החלקים שלך ושל ליאו כך שקליפסו וניקו לא יצליחו להרכיב אתכם בחזרה."

וויל, בחכמתו הרבה, הסיר את ידו מאנבת' כאילו הייתה נחש, בעוד ג'ייסון מגחך. "וואו, חכמולוגית, זה היה עמוק."

אנבת' התעלמה ממנו כי הייתה באמצע לחפש את החרב שלה, כדי להכין פאזליאו (פאזל + ליאו – שיפ חמוד בסך הכל).

במהלך כל הרקע הזה, דמבלדור התבונן בהם בקפידה. נראה שהוא חשד שיש להם משהו להסתיר. הוא שאל: "אני מבין שאתם לא חושבים שנחזור כאן על התהליך של הצגת נתונים כוזבים, נכון?"

"לא, לא," אמרה אנבת', "אנחנו לא מסתירים כלום. פשוט יש דברים שנראה לנו שעדיף לשמור עליהם בפרופיל נמוך עד שיהיה לנו יותר ברור מה קורה."

דמבלדור המשיך לחקור: "אני לא מתכוון להניח דברים לרוחם. אם יש משהו שאתם לא מספרים לי, כדאי שתעשו זאת עכשיו."

"המצב הוא כזה," אמר ג'ייסון. "יש דברים שאנחנו פשוט לא יכולים להרחיב עליהם כרגע. אנחנו כאן כדי לשתף פעולה ולהבין את העולם הזה יותר טוב."

כירון תפס בידה של אנבת' ואמר ברוגע: "אנבת', זה לא הדבר החשוב כרגע. תתאפסו גם אתם, אתם סתם רבים באמצע מועצת מלחמה."

כולם שתקו עד שדמבלדור הפר את השקט: "טוב, אז צריך עדיין מורה," המשיך דמבלדור. "יש לכם רעיון?"

"אני חושבת," אמרה אנבת', "שקלאריס צריכה להיות המורה ללחימה בחרב."

"אני?" שאלה קלאריס, שנראתה מופתעת ומוחמאת בו זמנית. "אבל גם פרסי ממש טוב," ולאחר כמה שניות הוסיפה, "וג'ייסון."

"את ג'ייסון את כותשת," אמרה אנבת' והוציאה לו לשון. "וגם אם פרסי ברמה שלך (הערה: פרסי צועק ברקע "הייי!!!"), הוא צריך לבוא איתנו בתור תלמיד, ושאר התלמידים עלולים להתבלבל אם המורה שלהם הוא מישהו שלומד איתם."

"טוב," אמרה קלאריס, "אני אהיה המורה ללחימה בחרב."