the manager

פרק 1

ג׳וש
זה היה עוד יום רגיל בעבודה שלי. העבודה שלי היא עסק מאוד מצליח להיות מנכ״ל של כל העולם זו בהחלט עבודה קשה אבל שווה את זה.
אני הייתי המנהל של העסק. כל יום הייתי לוקח איתי לעבודה את קלואי הבת שלי, היא בת 5 ממש בעוד חודש והיו לה שיער שחור כמו שלי ועיניים בצבע ירוק. אמא שלה כלומר הבת זוג שלי לא התחתנו אבל ברגע שהיא ילדה את קלואי היא יום לאחר זה פשוט נעלמה מבלי לומר כלום ללא זכר. אני נאלצתי לגדל את קלואי לבד.
וזה לא היה פשוט במיוחד שאני עוסק בעסק גדול שהכול תלוי בי.
אבל נאלצתי להביא אותה איתי כל יום לעבודה והייתי מזכיר מישהי שתשגיח עליה ותלמד אותה מספרים ואותיות שתהיה מוכנה ללימודים. אבל קלואי לא הייתה מוכנה לדבר עם אף אחת, איתי קלואי לא מדברת היא רק עושה לי כן ולא עם הראש.
לא בטחתי בגנים. שמעתי שיש גננות שמתעללות בילדים שבגן.
כלומר לי אין בעיה להכניס את הגננות האלה לבית סוהר או להתעלל בהם לאט לאט בשביל נקמה מתוקה.

ישבתי במשרדי מסתכל על כל מיני מסמכים ואני מקבל שיחת טלפון.
אני עונה ושומע קול נשי. ״הלו?״ אני אומר בקרירות.
״הלו״ אני שומע קול נשי עונה לי.
״כן צריכה משהו?״ אני שואל.
״כן, אני מחפשת עבודה שצריכה עוזרת מנהל או אישית ושמעתי שאתה המנהל אז התקשרתי לברר״ היא עונה לי.
״כן תוכלי לבוא מחר בעשר בבוקר לעשות ‏ראיון עבודה״ אני עונה בקרירות. תאמת שכן עוזרת מנהל יכול להועיל לי ממש לא שאין לי כן אבל היא לא עומדת בזמנים ולא עומדת בדרישות.
״אין בעיה״ היא עונה.
״רק מה השם?״ אני שואל.
״רייצ׳ל״ רייצ׳ל עונה. שם יפה.
״אוקיי מחר בעשר להיות פה בלי איחורים. איחורים עושה רושם לא טוב כבר אומר״ אני עונה במרירות.
״אוקיי..תודה להתראות״ רייצ׳ל אומרת ומנתקת.
אני שומע דפיקות בדלת. ״יכנס״ אני אומר מבלי להסתכל לדלת ומחפש במסמכים מסמך לחנות כלשהי.
״היי אדוני הבת שלך לא עונה לי לא מגיבה לי אני לא יודעת..״ העוזרת האישית שלי נכנסת ואומרת. אבל אני מרים תיד בשביל שהיא תשתוק.
״כן אני כבר יודע ועם כבר מדברים שבי פה יש לנו כמה דברים לדבר עליהם״ אני אומר בקרירות.
״בטח אדוני״ היא אומרת ומתיישבת. היה לה שיער ג׳ינג׳י חלק ועיניים בצבע חום והיא לבשה חליפה בצבע שחור.
״אוקיי.״ אני אומר ומשלב ידיים. ״את יודעת שאני מעריך את מה שאת עושה כן אבל את לא עומדת בדרישות״ אני מתחיל לומר.
״וגם מחר יש לי ראיון עבודה למישהי שאולי תחליף אותך אז אני כבר מודיע שכדאי שתחפשי עבודה אחרת למקרה שהמישהי הזאת תעבור תראיון עבודה״ אני אומר. ״מה?״ היא אומרת.
״אני סיימתי את יכולה לצאת״ אני אומר מבלי להסתכל עליה.
״אבל...כן אדוני״ היא מתחילה להגיד אבל אחרי שניה נכנעת.
עם מישהו שעובד אצלי עושה דברים ללא החוקים שלי יודע טוב מאוד שעף מפה. ״אה וגם על הדרך תביאי תבת שלי לפה״ אני אומר מבלי להרים תראש. ״כן בטח אדוני״ היא אומרת עם רגש ויוצאת.
הבת שלי נכנסת והיא נראת אותו דבר כמו בבוקר.
היא הייתה עם שיער שחור חלק ועיניים בצבע כחול והיא לבשה חולצה לבנה ארוכה ומכנס עור בצבע שחור. היא הייתה עם קוקו גבוה.
״בואי לפה״ אני אומר בחיוך. היא באה אליי ואני מרים אותה ומושיב אותה עליי. ״אחרי העבודה נלך לאכול גלידה?״ אני שואל בחיוך.
היא מהנהנת לי. ״אוקיי מתוקה עוד ממש כמה דקות נלך ואז ניקח תגלידת דרדסים כמו שאת אוהבת״ אני אומר בהתרגשות בשבילה.
היא מהנהנת לי ומחייכת.