the manager

פרק 5

ג׳וש
אחרי שהסברתי לרייצ׳ל על כל הדברים שחררתי אותה ללכת לשמור על קלואי וללמד אותה. אני שומע דפיקות בדלת.
״יבוא״ אני אומר. אני רואה את העוזר הראשי שלי שמודע לכל מה שקורה ועם מאיימים עלינו וכל מיני. ״מר לין!״ הוא אומר בלחץ והכנס וסוגר תדלת. ״מה קרה?״ אני שואל בקרירות.
״אנשים! יש חבורת אנשים שרוצה לגלות את הסודות שלך!״ הוא אומר בלחץ ואני פתאום מרגיש טיפת לחץ למרות שזה מעולם לא קרה לי.
יש לי סודות מאוד אפלים בעבר וגם מה שעשו לאחותי שרצחו אותה בדם קר אני נשבעתי שאני ימצא לאנשים האלה ויענה אותם לאט לאט עד למוות ואני יגרום להם לסבול כמו שגרמו לסבול לאחותי.
׳ ״ג׳וש נכון אתה סומך עליי?״ אחותי ג׳ואל בת ה-15 שואלת בפרצוף מודאג ובחיוך. ״ברור שאני סומך עליי״ אמרתי בחיוך. לא ידעתי מה הולך לקרות הייתי רק בן 10. ״יופי בוא אחרי״ היא אומרת בחיוך מאולץ, אבל לא שמתי לב לזה. היא מכניסה אותי למרתף. ״מה אנחנו עושין כאן מפחיד פה״ אני אומר בפחד. לא אהבתי מרתפים הם היו מפחידים. ״לא לדאוג אני איתך״ היא אומרת בחיוך. ירדנו למרתף והיא פתחה דלת מתחת לאדמה דלת שמעולם לא ידעתי ששם. ״תיכנס לשם אוקיי?״ היא אומרת לי בחיוך.
״את גם באה?״ אני שואל בתמימות. ״כן אני רק אלך להביא לנו אוכל ושמיכות שנעשה אוהל״ היא אומרת לי בחיוך ואני רואה דמעות בעיניים שלה. ״ישש בסדר אני נכנס״ אני אומר בהתרגשות ונכנס. ״אל תצא עד שאני אגיד לך בסדר?״ היא שואלת ברצינות.
״בסדר״ אני אומר כאילו כלום. היא סוגרת עליי את הדלת ואני יושב בחושך לבד. אני פתאום שומע צרחות ויריות.
בום.
ועוד בום.
וככה עוד איזה שלושה פעמים.
״איפה המנוול הקטן?!״ אני שומע קול גברי שואל.
״אה כן שחכתי להגיד מנהל אמר לי שהוא הלך למחנה״ אני שומע עוד גבר מדבר איתו. ״הבן זונה הקטן הזה״ הגבר הראשון אומר.
למי הם מתכוונים? ״שמע אני מזה רעב״ הגבר השני אומר.
״מה אתה מזדיין במוח?! צריך למצוא אותו או לברוח״ הגבר הראשון אומר. ״צודק, עדיף שנברח״ הגבר השני אומר.
״צודק, יאללה בו לפני שהשוטרים יגיעו!״ הגבר הראשון אומר בלחץ ואני שומע צעדים חזקים ולאט לאט נהיים חלשים יותר ויותר.
עד שלא שמעתי צעדים בכלל הצצתי מהמחבוא שלי וקפאתי.
ראיתי את אחותי על הריצפה כולה דם.
רציתי להרוג את הבני זונה שעשו את זה לאחותי!
אבל לא יכלתי לעשות כלום אני הייתי רק בן עשר. נשבעתי שברגע שאני אגדל אני אהיה הכי מוצלח בעולם וימצא את מי שעשו את זה לאחותי!׳ אני נזכר ברגע ההוא שראיתי את אחותי מתה על הריצפה כולה דם. ״שמות!״ אמרתי עצבני. ״בטח מיד שולח למחשב שלך.
הוא שלח וקיבלתי את השמות. ״ג׳ק וקונור הם אלה שחיפשת ואת המנהל שלהם לא מצאנו״ העוזר שלי אומר. ״ג׳ק וקונור..״ אני אומר.
״תשלח אנשים שיביאו אותם למוסך״ אני אומר בתור פקודה.
״בטח אדוני״ הוא אומר ויוצא מהמשרד. לקחתי את הטלפון והתקשרתי לפורץ ולאיש שיכול למצוא כל אחד.
״הלו״ אני שומע קול גברי. ״זה מר לין אני צריך שתעשה משהו בשבילי ושתמצא את זה כמה שיותר מהר״ אני אומר.
״בטח אבל אתה יודע זה יעלה לך״ הוא אומר.
״אני צריך את זה עוד היום אני ישלם לך כפול״ אני אומר.
״בטח מה השמות?״ הוא שואל.
״ג׳ק וקונור אני צריך שתמצא אצלכם פשע של רצח״ אני אומר.
״כן, הסכום שאני יצטרך עם אתה רוצה את זה עוד היום הוא 2,500 דולר״ הוא אומר. זהו זה? 2,500 דולר, זה ממש זול בשבילי זה כמו לקנות סוכריה לבת שלי. ״אני מעביר לך 5,000 דולר״ אני אומר ומעביר לו חצי מהסכום כי ברגע שימצא יקבל את החצי השני.
״ברגע שתמצא תמידי שאני צריך תקבל את החצי השני״ אני אומר בתור פקודה. ״בטח אדוני עוד היום אני אומר לך את כל המידע אבל תהיה ער בין השעות 1:00-3:00 בלילה״ הוא אומר לי.
״ברור״ אני אומר ומנתק. אני צריך למצוא אותם בהקדם האפשרי.
היחיד שיודע על הרצח של אחותי הוא העוזר האישי שלי הוא דוד שלי ורק עליו סמכתי.

סיימתי עוד יום ארוך אני יוצא מהמשרד רואה שכולם הלכו לביתהם, אני רואה את רייצ׳ל וקלואי מצחקקות. ואוו הצחוק שלהם היה ממכר.
יכלתי לשמוע אותו שעות. אבל לא של רייצ׳ל למרות שהיה לה צחוק נהדר. ״קלואי בואי הולכים לבית עכשיו״ אני אומר בחיוך לכיוון קלואי.
רייצ׳ל מגלגלת לי עיניים אבל היא מרימה את קלואי ובאה לכיווני.
״קלואי רוצה להיות איתי בנסיעה״ היא אומרת ללא רגש.
קלואי מהנהנת בחיוך. רייצ׳ל לוחשת לה משהו ושניהם מצחקקות.
קלואי מצביעה עליי ושניהם צוחקות. אני מבין שהם צוחקות עליי.

הגענו לבית נכנסנו אליו. ״קלואי מי את רוצה שיקלח אותך?״ רייצ׳ל שואלת בחיוך את קלואי ומדגדגת אותה. קלואי מצביעה על רייצ׳ל בחיוך ענק. זו פעם ראשונה שקלואי רוצה שמישהו אחר יקלח אותה.
״יאללה בואי נתקלח מהר שהאבא העצבני שלך לא יתעצבן עלינו״ רייצ׳ל אומרת בצחקוק וקלואי צוחקת ביחד איתה.
ואוו הם שהיא גרמה לבת שלי לחייך ולצחוק ואפילו אני חושב לדבר זה משך אותי למרות שלא רציתי אבל היא משכה אותי כל כל באיך שהיא מטפלת בקלואי שלי.

אחרי שסיימתי להתקלח ירדתי למטבח ראיתי את קלואי ורייצ׳ל בפיג׳מות מתואמות בצבע לבן בבד משי והפיג׳מה הייתה ארוכה אבל מה שכן זה לא כל כך הסתיר את הציצי והתחת שיש לרייצ׳ל.
קלואי ישבה על השיש ורייצ׳ל עמדה והם הכינו נראלי פסטה.
באתי לכיוון שלהם. ״מה אתם מכינות?״ שאלתי. ״פסטה שמעת פטריות״ רייצ׳ל אומרת בחיוך. קלואי מהנהנת לי בחיוך קורן.
״אוקיי אבל לא ללכת לישון מאוחר״ אמרתי בעיקר לקלואי.
״אל תדאג אבאלה אני מסתדרת מצוין על קלואי״ רייצ׳ל אומרת בצחקוק וקלואי מצחקקת אחרי שניה. אני נותן נשיקה לקלואי על הלחי וקלואי מסתכל עליי במבט של ׳מה עם רייצ׳ל?!׳. ״נראלי היא רוצה שתנשק תלחי שלי״ רייצ׳ל אומרת בציניות אבל קלואי לא הבינה את זה והנהנת את ראשה וחייכה חיוך והיא הסתכלה עלינו. אני ורייצ׳ל הסתכלו אחד על השני לא יודעים מה לעשות. ״מה את אומרת שטן״ אני אומר בחיוך זדוני.
רייצ׳ל בוהה בי אבל היא רואה כמה קלואי מחכה לזה.
נישקתי את הלחי של רייצ׳ל וקלואי מחאה כפיים. ״מרוצה?״ שאלתי בחיוך את קלואי. היא הנהנת וצחקה שדגדגתי אותה. תאמת הלחי של רייצ׳ל היה רך ונעים כל כך היא הייתה חמה והעור שלה היה חלק וזוהר.
״האוכל מוכן״ רייצ׳ל ממהרת לשנות נושא.
היא הרימה את קלואי והושיבה אוצה בשולחן אוכל.
״קלואי את רוצה מלפפון בצד?״ רייצ׳ל התקופפה אליה רק עם הגב כך שהתחת שלה היה עוד יותר בולט. לא יכלתי הזין שלי התקשה וכאב לי.
גם המכנס פיג׳מה היה קצת שקוף כך שראו את החוטיני שלה.
קלואי הנהנת לה. ״בסדר אני מוזגת לך לאכול ואז אני יחתוך לך מלפפון״ רייצ׳ל אומרת בחיוך וטופחת לה על האף עם האצבע שלה.