נקודת מבט פלורה
אני מתבוננת בבניין הענקי תמיד ראיתי תמונות של האוניברסיטה באינטרנט ושמעתי סיפורים עליו מאז שהייתי קטנה.
אני לא מאמינה שהגעתי לכאן לחלום הכי גדול שלי,הבניין נראה כמו טירה של הנסיכה היפיפייה הנרדמת הוא מאוד גדול בצד אחד של הבניין צמחו המון עלים ירוקים שכנראה גדלו עם השנים ממש כמו בסרטי דיסני.
אני מתבוננת בניצוצות של סקרנות עוד קצת על הבניין,לאחר כמה דק אני מתעשת על עצמי ומתקדמת לתוך האוניברסיטה ביחד עם התיקים והמזוודות שלי .אני מתבוננת בסקרנות על המסדרונות ומחפשת את המזכירות אולי הם יוכלו לאומר לי איפה המגורים כאן ,המסדרונות נראים מאוד שונה ביחס למבנה של האוניברסיטה מבחוץ.
המבנה מבפנים נראה אפילו יותר גדול מהמבנה מבחוץ הכול כאן יותר מזכיר את הקולגים שהייתי רואה בסרטים וקוראת בספרים...
אני מסתובבת עוד קצת עד שאני רואה דלת ועליה שלט מזכירות.
יופי הגעתי למקום הנכון.אני מתקדמת במהירות לדלת ודופקת עליה ונכנסת "היי כאן זה המזכירות?" אני שואלת בנימוס, האישה מרימה את מבטה מהמחשב מסתכלת עליי ומחייכת היא נראת חמודה "כן חמודה כנסי למה את בפתח הדלת בואי שבי" האישה אומרת בחיוך וקמה לכיווני לעזור לי עם התיקים והמזוודות
"לאלא הכול בסדר אני מסתדרת" אני אומרת בהתעקשות קלה ובחיוך היא מצחקקת ומסתכלת עליי "חמודה שלי אני אולי נראת מבוגרת אבל אני חזקה בואי אני יעזור לך זה נראה מאוד כבד" אני מחייכת אליה וצוחקת מעט בחיוך. "תודה רבה" אני אומרת וסוגרת את הדלת מאחורי ומתיישבת בכיסא שמול השולחן שלה, אני מתבוננת במהירות על המשרד הוא לא כול כך גדול מאחוריה יש לוח מודעות קטן עם המון מודעות ומסמכים.
"אז חמודה איך אני יכולה לעזור לך? את נראת חדשה כאן את שנה ראשונה?" היא שואלת ואני מהנהנת ואומרת "כן אני שנה ראשונה ורציתי לשאול אולי תוכלי לאומר לי איפה המגורי בנות כאן?" אני מחייכת אליה "בוודאי המגורי בנות נמצאים בבניין השני מאחורה את רוצה שאני אקרא למישהו לעוזר לך למצוא?" היא שואלת "לאלא תודה אני אסתדר לבד" אני מחייכת וקמה לקחת את המזוודות והתיקים שלי "תודה רבה לך" אני מחייכת אליה בתודה
היא מחייכת בחזרה ואומרת "בהצלחה לך חמודה אם תצטרכי עוד משהו אני כאן" אני מחייכת אליה בפעם האחרונה יוצאת מהמזכירות וסוגרת את הדלת.
אני מתחילה להתקדם ליציאה של האוניברסיטה,ומתחילה ללכת לבניין השני שבו מגורי הבנות נמצאים ואז אני שמה לב לעוד בניין כנראה מגורי הבנים. אני נכנסת לבניין הגדול וניגשת לדלפק בכניסה שם יושבת אישה היא נראת בשנות ה30 שלה, אני מחייכת אליה ואומרת "היי את יכולה לאומר לי איפה החדר שלי בבקשה אני שנה ראשונה כאן?" היא מרימה את מבטה אליי ומחייכת חיוך קטן ואומרת "מה שמך?" "פלורה" אני אומרת היא מביטה במחשב במשך כמה דק ואומרת "את בחדר 305 הינה המפתח שלך זה קומה שניה מצד שמאל" היא אומרת ומביאה לי מפתח ועליו מדבקה 305 אני מחייכת אליה בתודה ומתחילה ללכת לכיוון המעלית,אני לוחצת על הכפתור למעלה ומחכה שהמעלית תיפתח. המעלית נפתחת ואני נכנסת עם המזוודות והתיקים שלי ולוחצת על הקומה השניה
YOU ARE READING
שחקן הפוטבול שלי
Romanceהחלום הכי גדול שלה ללמוד באוניברסיטה הזאת מאז שהייתה ילדה והיא רק מנסה להצליח הוא קפטן קבוצת הפוטבול בנו של שחקן הפוטבול המהולל ביותר של האוניברסיטה. הוא מתחיל להידרדר בלימודים ובסיכון לסילוק מהקבוצה עקב מוות אימו אבל ברגע שיפגוש אותה האם היא תוכל ל...
