נקודת מבט דין:
חזרנו מהאימון ישר אל המלתחות כדי להחליף בגדים ולהתרעננן נכנסתי לאחת מהמקלחות הפנויות הורדתי את בגדי ונכנסתי אל המקלחת ונתתי למים הרותחים לשטוף את גופי ולתת למחשבות לעלות. המחשבה הראשונה שעלתה לי הייתה היא. מהרגע הראשון שראיתי אותה היא הייתה כול כך יפייפיה משהו בה פשוט לא כמו אחרות יש בה משהו שונה...משהו מהפנט... אני ממשיך לשטוף את גופי מהזיעה של האימון לאחר כמה דקות אני יוצא ומלפף על מותני מגבת ומתקדם אל התיק שלי,מוציא את בגדי ומתחיל להתלבש לאחר מכן נועל את נעליי ולוקח את התיק על גבי ואת התיק פוטבול שלי משאיר בלוקר של המלתחות יחד עם המדים שלי.
"אתה בא לחדר של אשר? מזמינים פיצה" רוי שואל ומסתכל עליי אני מהנהננן בהסכמה לא אומרים לא אף פעם לפיצה. אני ורוי מצטרפים לאחרים ומתחילים ללכת למעונות הבנים,לאחר כמה זמן של הליכה הגענו לחדר של אשר אני ורוי דפקנו על הדלת ולאחר כמה שניות אשר פתח את הדלת וחייך "היי קפטן בואו כנסו אנחנו מזמינים פיצה בקשות מיוחדות?" אני ישר אומר "אני רוצה פטריות" אשר צוחק ומהנהננן "כמו תמיד" כולם יודעים שהמאכל האהוב עליי זה פיצה עם פטריות.
לאחר שעה הפיצה הגיעה והתחלנו לאכול וכמובן לשתות בירות ולראות משחקי פוטבול,לאחר משהו כמה שעות כבר הגיעה השעה אחת והחלטתי שאני כבר צריך ללכת הביתה. קמתי מהפה ואמרתי לכולם להתראות כמובן כמו תמיד רוי ניסה לשכנע אותי להישאר אבל סירבתי הוא כבר היה חצי שיכור.באתי אל ליאם שישב על כיסא בר גבוה "לילה טוב גבר תשמור על רוי הוא כבר שיכור" ליאם הסתכל עליי ואמר "לא משהו מיוחד לילה טוב" כמובן באדישות הרגילה שלו מאז שהכרתי אותו הוא תמיד היה אדיש ולא רצה אף פעם לספר את הסיבה לאף אחד.הנהננתי אליו ויצאתי מהחדר והתחלתי לצאת מהמעונות "דין" עצרתי במקומי והסתובבתי הכרתי את הקול הזה יותר מידי טוב מליסה פקטון קפטנית המעודדות והאקסית שלי שלא עזבה אותי מאז הפרידה שלנו נפרדתי ממנה לפני שנתיים.מצאתי אותה בוגדת בי עם איזה שחקן פוטובל עלוב מהקבוצה היריבה.
"מליסה" אמרתי בקור והסתכלתי עליה בגועל היא מחייכת אליי ומתחילה להתקדם לכיווני "התגעגעתי אלייך אתה יודע?" היא אומרת ומלטפת את חזי אני מרחיק אותה במעט חוזק אבל בעדינות היא מסתכלת עליי בעצב ואומרת "הצטערתי כולכך הרבה פעמים דיןדין למה אתה לא סולח לי אתה יודע שלא התכוונתי" היא אומרת בקול תמים חושבתש אני קונה את התירוצים המגעילים שלה "אני לא מאמין לך ואני לא רוצה שנחזור את בגדת בי ובאמון שלי נפרדנו לפני שנתיים המשכתי הלאה מליסה תפסיקי." אמרתי וזאת האמת המשכתי האלה אני כבר לא חושב עליה. היא מנסה להתקרב שוב אבל אני הודף אותה ממני ואומר "מליסה.מספיק תפסיקי עברו שנתיים תמשיכי הלאה אני לא רוצה לראות אותך יותר." אמרתי והסתובבתי לכיוון היציאה אפילו לא מחכה לתשובה שלה.
אני מתחיל ללכת לכיוון החניה של תלמידים אבל אז אני רואה דמות יושבת על ספסל ליד המעונות של הבנות אני מתקדם כמה צעדים ומגלה שזאת פלורה היא מדברת עם מישהו בטלפון היא נראת מחויכת ומאושרת יותר מתמיד אני מתקדם עוד קצת אליה אבל לא מספיק כדי שתשים לב אליי לאחר כמה שניות היא מנתקת את הטלפון ומסתכלת על השמיים מה היא עושה בחוץ? כבר מתחיל להחשיך וקפוא בחוץ
אני מתקדם עוד קצת אליה אבל היא עדיין לא שמה לב אליי עינה היפות סגורות קרה לה משהו? "את יודעת כבר מאוחר אני לא חושב שעדיף לך להיות בחוץ מתחיל להיות קר שלא תתקררי." אני אומר והיא פוקחת את עינה ומסתכלת עליה היא כול כך יפייפיה שזה פשוט כואב. היא נעמדת במהירות ומכחכחחת בגרונה רק עכשיו אני שם לב למה היא לובשת. קפוצון בצבע לבן וטייץ שחור, ואולסטר עם גרביים מעל הטייץ ,שיערה עדיין אסוף בצמה אבל היא עדיין נראת כמו מלאך משמיים,שאריות קטנות של השקיעה נופלת על פניה ופאק אני רוצה רק לנשק אותה שפתיה האדומות והנפוחות והסומק שעלה בפניה מהמבוכה ועיניה החמות ירוקות והנמשים היפיפיים שלה...היא פאקינג אלה וזה נראה כיאלו הי אאפילו לא מודעת לזה "מה...מה אתה עושה כאן?" היא שואלת במבוכה כנראה היא שם לב שסרקתי אותה אבל איך אפשר שלא."הייתי בדרך למכונית שלי אבל אז ראית אותך כאן מה את עושה כאן ועוד בשעה כזאת מאוחרת קרה משהו?, אני שואל ומעט דאגה בקולי היא מצחקקת מעט ואומרת "לאלא הכול בסדר סת רציתי לשאוף קצת אוויר ולא שמתי לב לשעה" אני מחייך חיוך קטן ואומר "רוצה ללכת לשתות משהו חם וטעים?" היא מסתכלת עליי ואומרת "א..אני?" אני מצחקק ואומר "כן את פרח." היא פוערת מעט את עינה למשמע הכינוי ומסמיקה."אמ כן אפשר רק תן לי שניה ללכת להביא את הארנק שלי"
היא אומרת ומסתובבת לכיוון המעונות אני תופס את ידה בעדינות ומסובב אותה אליי במהירות היא צועקת צעקה קטנה וחלשה מהבהלה ואני מסתכל בעינה ואומר "את לא משלמת על שום דבר זה על חשבוני." היא מנערת בראשה "לאלא אני יכולה לשלם על עצמי דין." אני מסתכל עליה במבט קובע היא נאנחת ונכנעת אני מחייך.היא אומרת "רק תיתן לי לפחות ללכת לאומר להן שאני אחזור מאוחר יותר" אני מהנהננן ועוזב את ידה היא ממהרתת לכיוון המעונות ואני מחייך לעצמי. ומחכה לה.
אני פשוט כול כך חמודה ויפייפיה....
-------------------------------------------------------------------------------------------
וואיש הלב שלי נמסססס
אז מה אומרים על הפרק? בבקשה תכתבו לי ותנו כוכב אני ממש משקיעה
אוהבתתתתתת❤💋❤💋
נ.ב הגעתי למקום ה4 בסיפורי הקולגגג אעאעאעאעאעאאא
YOU ARE READING
שחקן הפוטבול שלי
Romanceהחלום הכי גדול שלה ללמוד באוניברסיטה הזאת מאז שהייתה ילדה והיא רק מנסה להצליח הוא קפטן קבוצת הפוטבול בנו של שחקן הפוטבול המהולל ביותר של האוניברסיטה. הוא מתחיל להידרדר בלימודים ובסיכון לסילוק מהקבוצה עקב מוות אימו אבל ברגע שיפגוש אותה האם היא תוכל ל...
