שחקן הפוטבול שלי

פרק 5🤍🏈

נקודת מבט פלורה:

אני יושבת בחדרי עם אן והיילי וכול מה שאני חושבת עליו זה דין. הוא היה כול כך חמוד וכול כך מצחיק,וכול כך חתיך הוא היה גבוה ממני לפחות ב2 מטר. אני ממשיכה לחשוב עליו אבל אז פתאום אני מרגישה כרית נוחתת על פני אני יוצאת ממחשבותי ומסתכלת בבהלה על הבנות "סוףסוף אישה מה קרה לך את כול כך מרוכזת" אן אומרת ואני מרגישה את פניי נהפכות לאדומות מהמבוכה "סליחה סתם חשבתי על השיעור שהיה מוקדם יותר"אני אומרת ואן מתיישבת לידי וכך גם היילי מהצד השני "פלורה אולי אנחנו מכירות רק יום וחצי אבל לפי הפרצוף שלך השיעור זה היה הדבר האחרון שחשבת עליו" היילי אומרת בחיוך, טוב נכון היא צודקת בקושי הקשבתי במהלך השיעור כול מה שחשבתי עליו היה דין. אן מהנהננת בהסכמה ואומרת "אולי תספרי לנו על מה היית כול כך שקועה היום בשיעור ועכשיו במשך חצי שעה" אני מתרוממת מהמיטה ומתחילה להתקדם למזוודות שלי נזכרת שעדיין לא פרקתי אותן היילי נאנחת והולכת לכיוון המטבח אן עדיין לא אומרת כלום מחכה שאני אספר

לאחר 10 דקות,היילי חוזרת עם מגש פיצה ושלוש כוסות של מיץ פטל אני נאנחת ומסתובבת אליהן "היום בשיעור ועכשיו חשבתי על...אמ" אני מתלבטת אם לספר להן אולי הן יצחקו ויגידו שהוא טוב מידי בשבילי כמו הבנות מהתיכון...  אני מסתובבת אל המזוודה בה שמתי את רוב הדברים הנחוצים לחדר, אני פותחת את המזוודה והדבר הראשון שאני רואה זה בובת הארנב של לילי...אני לא מאמינה שהיא שמה לי כאן אותה זאת הבובה האהובה עליה היא בחיים לא עזבה אותה. הסתכלתי על הבובה במשך כמה זמן מיד התעשתי והסתובבתי אל הבנות "חשבתי על אחותי הקטנה כן אני מתגעגעת אליה" גיכחתי מעט והראתי להן את הבובה.

הן הסתכלו כמה שניות עליי ועל הבובה, חשבתי שאולי הן באות לצחוק.אבל אז הן חיוכו חיוך,צחקו ואמרו "אומייגד איך לא סיפרת לנו שיש לך אחות קטנה אנחנו מתות על ילדים קטניםם" היילי אומרת בעיניים גדולות ואן מצחקקת ומהנהננת בהסכמה "שהיינו בנות 11 רצינו לפתוח מועדון בייביסטריות" היא אומרת ואני מצחקקת במבוכה אבל גם בהקלה חשבתי לרגע שהן אולי יצחקו עליי ויגידו שאני ילדותית.

"קוראים לה לילי היא בת 6 והיא החברה הכי טובה שלי אפשר לאומר" אני מסבירה ומרגישה את עיניי מתרטבות אולי רק עבר יום אבל אני כבר מתגעגעת אליה בחיים לא עזבתי אותה לכול כך המון זמן. אן והיילי קמות ממקומן וישר מתנפלות עליי בחיבוק דוב אני צוחקת "אל תדאגי פלור עכשיו גם אנחנו החברות הכי טובות שלך אנחנו לא נעזוב אותך." היילי אומרת "מבטיחות."  אני מחייכת בחיים לא חשבתי שיהיו לי חברות הכי טובות."פלור?" אני שואלת בחיוך לאחר שהתנתקנו מהחיבוק "כן הכינוי החדש שלך" אן אומרת ואני מחייכת יותר הלחיים שלי כבר כואבות אבל אני אוהבת את זה."טוב בנות קדימה שהפיצה לא תתקרר" אני מתיישבות לאכול ומתחילות לראות סרט.

לאחר שעה אני מתרוממת ואומרת "אני הולכת לסיבוב קצר אני עוד מעט אחזור" אן מסתכלת עליי "את בסדר?" אני מחייכת ואומרת "כןכן אני רוצה להתקשר לאחותי לבדוק לשלומה" היא מחייכת ומהנהנת אני פותחת את הארון הקטן שלי שכבר הספקתי לסדר קצת ולוקחת קפוצון בצבע לבן ולובשת,לובשת גרבים מעל הטייץ ושמה את נעליים שלי לוקחת את המפתח של החדר וכמובן את הטלפון מנופפת לשלום לבנות ויוצאת מהחדר.

לאחר כמה דקות אני מגיעה למתחם מחוץ למגורים של התלמידים ורואה ספסל ומתיישבת עליו ומתקשרת בשיחת וידיאו לאמא עדיין לא חשוך מתחיל שקיעה והשמיים כול כך יפים,

לאחר כמה דקות אמא עונה לי בהתרגשות "כבר מתגעגעת?" היא שואלת ואני מצחקקת "רק רציתי לבדוק לשלומכם" אני אומרת ועיניי נוצצת מדמעות של התרגשות ומעט געגוע אמא הופכת את המצלמה ומראה לי את לילי ואבא משחקים בבובות במטבח אני צוחקת ואומרת "תני לי את לילי" היא מעבירה את הטלפון ללילי וברגע שהיא רואה את פני היא צורחת בהתרגשות אני מצחקקת ואומרת "שלום גם לך קטנה כבר הצלחת להציק לאבא?" היא צוחקת את הצחוק המתוק והשובבי שלה "היי פלורה אני מתגעגעת אלייך" היא אומרת ומתחילה להזיל דמעות.

אני מרגיעה את לילי וממשיכה מדברת עם כולם ,קדימה לילי הגיע הזמן לישון מחר יש לך בית ספר" אמא קוראת לה והיא אומרת "אבל אמא אני לא רוצה לעזוב את פלורה" אני מסתכלת עליה בחיוך עצוב ואומרת "מה את אומרת שאת תלכי לישון ואני אהיה איתך בשיחה ואספר לך סיפור?" היא מהנהננת בהתרגשות ורצה עם הטלפון לכיוון המיטה,אמא מכסה אותה והיא שמה את הטלפון על הדובי שלה אני מחייכת שהיא עוצמת את עיניה מחכה שאני אתחיל.

"היו היה נסיכה..." אנימתחילה לספר לה את הסיפור האהוב עליה מהאז שהיא הייתה קטנה לאחר כמה דקות היא נרדמת אני מחייכת ואומרת "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה...." "לילה טוב ליל אני מתגעגעת ומתקרבת אל המסך ונותנת לה נשיקה ומחייכת אמא לוקחת את הטלפון ומחייכת "לילה טוב מתוקה שלי אוהבת אותך תתקשרי שוב בקרוב" אני מהנהננת ומנופפת לה להתראות "ביי אמא לילה טוב גם אני אוהבת אותך" ואני מנתקת ושואפת אוויר קר.

"את יודעת כבר מאוחר אני לא חושב שעדיף לך להיות בחוץ מתחיל להיות קר שלא תקררי" אני שומעת קול קול מוכר מידי והריח..מוכר וטוב מידי...

אני פוקחת את עיניי ורואה אותו.

מה הוא עושה כאן??

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אווווווווווו את מי היא ראתה??😉😉

ספרו לי איך היה הפרק בקרוב יעלה עוד אחד😍😍😍

עד אז תכתבו לי בתגובות אם אהבתםםםם

 הצביעו והגיבו אוהבתתתתתתתתתתתתתת💋❤❤💋❤❤💋❤❤

נ.ב מצטערת אם הפרקים קצרים מעט מנסה לאט לאט להאריך אותם