פרק 6 - עשר שנים קדימה

101 9 1
                                    

"כן, שם! תמשיך עוד קצת..." היא גנחה בקול,

החזה שלה היה ענק, גדול מידי לטעמי. לפעמים הן לא יודעות מתי להפסיק את הניתוחים הקוסמטיים האלה. היא נעה במהירות, עולה ויורדת, לפחות היא יפה, אני נהנה לצפות בה.

אני הופך אותה, ומרים את הרגליים שלה למעלה, הכוס שלה נוטף, היא כנראה מהאלה... חייכתי מרגיש את עצמי בשיא חדש משלי,

אני הולם בה במהירות, הקול שלה בהחלט חזק. ואני מגביר את הקצב עוד יותר.

עד שהיא מתפרקת ומשפריצה במהירות.

כן, היא בהחלט מהאלה. חייכתי שולף את עצמי מתוכה.

היא מתנשפת בקצב.

"זה היה מדהים" היא מחלקת מחמאות

"כן, בהחלט" הסכמתי איתה מתחיל להתלבש.

"לא חשבתי שתזרום על זה" היא אמרה מתחילה לסדר את עצמה גם.

"קשה לסרב למישהי יפה כמוך" חייכתי מוציא סיגריה ומגלגל אותה על השפתיים שלי.

"סאם...אתה כאן?" שמעתי את הקול המעצבן והמכור של פליקס, העובד המוכשר שלי.

"אני במשרד" מלמלתי מסיים להתלבש.

הוא פותח את הדלת ותופס אותנו בפנים. מבט מביך של הגברת הצעירה

"אממ..." היא מלמלה

"אני חושבת שאני צריכה ללכת" היא מלמלה בחיוך תמים לחלוטין מוצאת את דרכה החוצה, חולפת על פניו של פליקס.

"חשבתי שדיברנו על זה..." הוא נשמע לא מרוצה

"כן? חשבתי שאמרתי לך שלא תתערב בזה"

"אנחנו עובדים פה. אתה לא יכול להמשיך לזיין כאן. תיקח אותם אליך הביתה"

"זה הסטודיו שלי. אני מחליט מה לעשות איתו וחוץ מזה. מה אתה עושה פה מוקדם כל כך?"

"יש לי פגישה היום, כתוב ביומן" הוא אמר ניגש למחשב ופותח אותו, אני מציץ פנימה ואכן, פגישה בשעה 9 בבוקר. מזל שאני סיימתי את הפגישה שלי לפני זה. כביתי את הסיגריה מסדר את השיער הבלונדיני המחומצן שלי.

"אתה לא אמור בכלל להיות עכשיו בשדה תעופה?"

"כן... נראה לי שיש לי משהו כזה"

"אתה תפספס את הטיסה אתה יודע את זה לא?"

"היי, זה לא מדויק" חייכתי אליו. ייתכן שחלק בי רצה לפספס את הטיסה, פעם בכמה חודשים אני אוגר כוח ואני מנסה לחזור הביתה, אבל זה לא תמיד מצליח.

"תלך כבר!" הוא לחץ עליי

"כן, רעיון טוב. ותעביר פה איזה חיטוי רציני..." אמרתי שולח לו קריצה

"תקשיב זה לא חלק מהעבודה שלי. אתה יודע את זה לא?"

"אני אוסיף לך את זה על שעות העבודה. תשמרו על המקום עד שאני חוזר" אמרתי לוקח את המזוודה שלי ונכנס לג'יפ.

אהבה ראשונהWhere stories live. Discover now