פרק 3 - התאהבות

150 10 1
                                    

"מגמת האומנות מתכוונת להציג תערוכה לקראת סיום שנת הלימודים" אמרה קלאודיה המורה שלנו לרישום.

"אני יודעת שכולכם עבדתם מאוד קשה השנה כדי למצוא את המקום שלכם. ולכן אני מאמינה שהתערוכה הבית ספרית הזאת יכולה להיות מקום נפלא לחשוף לשאר התלמידים את ההתקדמות שלכם" היא אמרה ממשיכה להביט בנו דרך המשקפיים הקטנות שלה

"ובכל זאת. אני רוצה שתבחרו נושא אחד משלל העבודות שלכם שעבדתם עליהם השנה ותיצרו תמונה אחת שתייצג אתכם בצורה הטובה ביותר"

"לא..." נשמעו קריאות בלתי מרוצות מרחבי הכיתה

"כן..." היא התעקשה

"אתם לא יכולים לנוח. אתם תמיד צריכים להמשיך לעבוד על הכישורים שלכם"

"אבל, המורה אין לנו מספיק זמן" התלונן אחד התלמידים העייפים מאחור

"יש לכם חודשיים וזה מספיק ביותר" היא המשיכה

"אני מצפה מכולם להתחיל לעבוד על זה בצורה רצינית. אתם אומנם הכי צעירים כאן אבל יש פה כמה תלמידים מאוד מבריקים שאני מאוד מצפה לראות לאן הם יגיעו בסיום הלימודים בבית הספר" היא אמרה בחיוך.


והנה קיבלנו עוד עבודה...

לי אישית לא כל כך הייתה בעיה עם זה. אהבתי לצייר. זה לא באמת מצריך ממני יותר מידי, ואני נהנה מזה. אבל חיפוש נושא שיאפיין אותי בצורה הטובה ביותר... זאת כבר שאלה אחרת.

אני עדין לא בטוח שאני יודע מה מאפיין אותי...

וזה די מחזיר אותי שוב לאותה שיחה עם קאי, אני יודע שאני אמור לדעת מה אני צריך... אבל אני עדין לא יודע כלום.

עברו יומיים. יומיים ארוכים מאז שהיינו בבית שלו...

רציתי לדבר איתו, אבל לא מצאתי את המילים הנכונות לפתוח את השיחה.

והוא? הוא לא יצר איתי קשר גם.

חלק בי אולי יכול להיות מרוצה, הרי זה טוב לחתוך את זה כל עוד זה טרי כל כך ולכן אפשר אולי להתעלם... להגיד שמה שקרה, לא באמת קרה.

להתרחק ולמחוק.

אבל חלק אחר שבי... החלק הדומיננטי שלי רעד מפחד שהוא לא רוצה את הקשר הזה איתי,

או לצורך העניין שום קשר בכלל.


"איך היה השיעור?" שאל שון שנפגשנו בתור לקפיטריה

"בסדר. אנחנו הולכים להציג את העבודות שלנו בסיום שנת הלימודים" חלקתי איתו

"נשמע מגניב, יש לך משהו שאתה רוצה להציג?"

"עדין לא. היא ביקשה משהו מסכם... אני צריך לחשוב על זה"

"טוב, אני בטוח שתמצא משהו"

אהבה ראשונהWhere stories live. Discover now