נכנסתי למקלחת, פותח את ברז המים החמים,
הסמנים האלה שעל העור שלי מתחילים להיעלם.
זאת הקלה.
עבר כבר שבוע מאז שחזרתי מהאי. ושבוע מאז שג'ונתן הציע לי נישואים.
אני יודע שאני צריך להיות מאושר. אבל, עבר כבר שבוע מאז שאני כאן והוא עדין לא נגע בי.
ניסיתי ליזום כמובן, אבל הוא תמיד מוצא תירוץ אחר להפסיק את זה.
ואם אפשר לומר את האמת. אני מתוסכל.
מצד אחד הוא כאן, ביחד איתי... והוא הציע לי... אבל... מצד שני הוא לא.
אני לוקח נשימה עמוקה. הראש שלי מרגיש כבד.
אני צריך לדבר איתו...
אבל, בכל פעם שאני פותח את הפה, אני לא יודע איך לדבר איתו על זה?
מה עליי לומר?
להתחנן אליו שיזיין אותי?
לדרוש ממנו לעשות את זה בכוח?
או שאולי הוא פשוט לא רוצה את זה איתי יותר...? ואם לא? אולי הוא מתחרט על ההצעה?
אולי הוא עשה את זה בלהט הרגע... ועכשיו שהוא חשב על זה לעומק אז, אז הוא לא רוצה את זה יותר?
זאת תחושה מפחידה...
המחשבה עליה מלחיצה אותי.
אני אוהב אותו. אני לא רוצה שהוא יעזוב אותי. ואני לא רוצה שהוא יתחרט על זה.
מה עליי לעשות?
"השיער שלך רטוב לחלוטין" הוא צחק מעביר לי מגבת.
"הא, כן. סליחה" לקחתי את המגבת מייבש את השיער.
"אתה בסדר?" הוא שאל נותן לי כוס תה
"כן. אני בסדר. עדין קצת מוזר שאתה מכין לי שתייה" צחקתי
"למה? אתה לא אוהב את זה?"
"פשוט אני תמיד דואג לזה בעבודה ואתה בבית זה נחמד"
"יופי" הוא אמר עובד על מסמכים שקיבל מביל.
"שמעת משהו מסלינה?"
"היא שלחה לי הודעה שהיא עדין בודקת את זה. ושהיא תיצור איתי קשר בהקדם... אבל עבר די הרבה זמן כבר"
"אתה עדין חושב שהיא תוכל למצוא משהו?"
"אני מקווה"
"אולי אפשר לוותר על זה?"
"לוותר? למה?"
"אממ... לא יודע. כל מה שהיה נגמר. הוא לא יוצר איתי שום קשר כשזה לא נוגע ישירות לעבודה. וגם אז, הוא עושה את זה בצורה עניינית" אמרתי שותה את התה.
"וזה מספק אותך?"
"למה אתה מתכוון?"
"אתה פשוט רוצה להניח ולשכוח מהכול?"
YOU ARE READING
אבל, אתה הבוס שלי
Short Story-הושלם- *מכיל תוכן מיני* דניאל בן העשרים ושבע חיי את חיו השלווים כעובד בחברת תרופות מצליחה הוא טיפוס שקט שלא אוהב לערבב את חיו האישים עם העבודה שלו, שכן איש בעבודה אינו יודע שהוא מתעניין בגברים. אבל פגישה מפתיעה עם הבוס שלו עומדת לטרוף את כל הקלפים...
