זה חייב להיות אנחנו (יכול להיות סוטה 13+)

פרק 9 - אהבה חדשה

אני אוהבת אותו כל כך!!!!
אחרי זמן קצר כל כך!

הלכנו אליו הביתה כולנו,
רק שהפעם שיר ומור איתנו ניכנסנו לבית שלו,
ואמא של עומרי באה אליי במבט מודאג.....

-------------------------------------------

עדיין נקודת מבט נוי -
************************

היא באה אליי במבט מודאג אך בחיוך..

לינדה: ״מה קרה נויצ'וק? מה קרה לידיים היפות שלך?"
אני: "סתם... נפלתי... תודה שאת שואלת אמרתי וחיבקתי אותה.."

עומרי אמר שניכנס לבריכה...
נכנסנו כל הערסים אני שיר ומור (הבאנו בגדי ים)

ראיתי את לינדה מסתכלת עלינו בבריכה דרך החלון וחייכתי אליה..
עומרי בא אליי מאחורה והבהיל אותי וקפצתי ושביט ואבי היו מאחורינו וצחקו עליי.. הסמקתי קצת...
ואז הוא סובב אותי ונישק אותי..

התנתקנו מהנשיקה ושיר ומור באו לידי כל אחת עמדה בצד אחר ודיברנו הערסים באו והיו לידנו בבריכה

שביט: "תכירי לנו את החברות שלך"
אני: "תכירו לבד אתם ילדים גדולים... יש לי מישהו לטפל בו"

עומרי הסתכל עליי בחיוך שובב והרים אותי לכיוון החצי השני של הבריכה..
הוא הוריד אותי ולחש לי באוזן "אני אוהב אותך בייבי קטנה שלי"
נישקתי אותו וראיתי שיש לו חתך בכתף כאילו זה קרה לפני זמן קצר...
אך התעלמתי והמשכנו להתנשק

-----------------------------------------

נקודת מבט מאור -
***********************

מור ושיר כל כך יפות!
נוי יותר אבל... הן יפות והן נראות ילדות טובות כאלו, חמודות..

אני:"אז איך קוראים לכן?"
מור:"אני מור"
שיר:"אני שיר"
הכרתי להן את כל הבנים אמרתי את השמות ודיברנו קצת עד שראינו שעומרי ונוי הולכים לחדר..

-------------------------------------------

נקודת מבט נוי -
*******************

היה לי קר בבריכה אז עלינו לחדר של עומרי להחליף את הבגד ים.

התלבשנו, כמובן שהוא הסתובב...
ואז הוא היה ניראה חיוור...
הוא שלף אקדח מין המגירה וכיוון אותו אליי פתאום ניכנס בי פחד, הוא סימן לי עם האצבע לשתוק,
מיד זרקתי עליו את החולצה שהייתה בידי ורצתי מהר במורד המדרגות אל המשרד המפואר של דוד...

נכנסתי למשרד בהתפרצות ודוד היה נראה כועס שהתפרצתי - אך שמח שאני פה...

ניבהלתי שראיתי את האנשים הם היו בולדוזרים כאלה - אבל לא היה אכפת לי

דוד: "מה יש נוי? דופקים בדלת" אמר
וראה שאני מתחילה לבכות ישר קם וחיבק אותי..
אחד האנשים שהיו בחדר שאל "זאת נוי שהצילה את לינדה?"

ודוד הינהן אך היה עסוק בי...

דוד: "נוי מה קרה חמודה? מה עשו לך"
אני: "דוד... עומ..רי״ אמרתי בגמגום
״כיוון אליי אקדח והוא היה ניראה חיוור ורצתי ו.."

הוא חיבק אותי ושלח את האנשים לראות איפה עומרי..

ישר שמעתי צעקה של דוד קורא לשומרים ולי..
קראתי לכולם מהברכה וסיפרתי להם מה קרה לבינתיים עד שיצאו אני עליתי למעלה לדוד וראיתי את עומרי שוכב על המיטה והלכתי לחבק אותו...
הוא היה רותח...

אמרתי לדוד שיזמין אמבולנס וזה מה שעשה..

כעבור ארבע שעות הרופא יצא מין החדר שבו עומרי היה ואמר שהיה לו 40 מעלות חום ומישהו הרעיל אותו בחומר שגורם לעשות דברים נגד רצון זה שמרעילים אותו...

זה חומר שגורם לאנשים לעשות מעשים רעים..

כמו שעומרי כיוון אליי אקדח..

דוד שלח אנשים בכל באר שבע לחקור מי הרעיל אותו ואני ישבתי עם רגליים מקופלות על הכסא..

הרופא ודוד ניגשו אליי ואמרו שעכשיו הוא בסדר ושאני יכולה להיכנס לראות אותו..

ניכנסתי והוא הסתכל עליי והוא נראה עצוב אבל שמח...

עומרי: "סליחה אני כל כך מצטער... כל פעם זה ניגמר עם האקדח המזדיין הזה"

אני: "זה בסדר... הרעילו אותך"

עומרי: "אני יודע ואני יגלה מי גרם לי לעשות את זה... מזל שברחת אחרת אם הייתי יורה בך, הייתי מת אחרייך" אמר

ואני פשוט נישקתי אותו נשיקה ארוכה כל כך עד ששמעתי שדוד נכנס ובשורה טובה בידיו...

-------------------------------------------

סליחה סליחה סליחה!

אני ממש מצטערת שלא העלתי הרבה זמן פרק, אני עובדת ולא היה לי זמן 😔

אז הנה פרק ביום שישי אני יעלה 3 פרקים

אווהבת ותודה לכל אלה שקוראים 😘❤️