זה חייב להיות אנחנו (יכול להיות סוטה 13+)

פרק 3

השתחררתי מאחיזתו והלכתי לעבר חדר הספורט..
------------------------------------------

וראיתי שם שק איגרוף ענק באמצע חדר גדול.. גדול מאוד
התחלתי להיאבק בו בזמן שכל השכבה מחפשת אותי אחרי מה שהיה אבל אני הייתי עצבנית יותר מכל דבר..
אני חושבת שאני מחבבת את עומרי..
אבל יש משהו שהוא...
שהם בעצם לא מספרים לי אני אגלה את זה..

פתאום נפתחה הדלת ואני התנתקתי מהמחשבות שלי וראיתי שם את הערסים וכל השכבה אחריהם..
נהייתי ממש מקובלת אני חושבת..
הפסקתי להיאבק בשק איגרוף ומאור ניגש אליי עם מגבת כדי שאנגב את הזיעה..

מאור: "קחי..אני גם מתאבק, יש לי תמיד בתיק"
אני: "תודה.."

ניגשו אליי חמישה ילדים שלושה בנים ושתי בנות

אחד הבנים: "הנה התוקפת... הפנטת אותי ולדעתי גם את כל הבנים בערך"
אני: "חחחח תודה איך קוראים לכם?"

הילד אמר ששמו אליאור ולעוד שתי הבנים בן ואלעד והבנות אמרו ששמן מור ושיר
המשכנו לדבר וממש היתחברנו עד שלפתע אליאור פנה אליי ואמר

"מה יש לך עם העבריינים... ראיתי אותכם בספסל שלהם ביחד"
אני: "הספסל שלהם? הם קנו אותו? חח ולמה כולם קוראים להם עבריינים"
בן: "פעם אחרונה שמישהו ישב להם על הספסל הוא שבר רגל ויד... והם מהעולם התחתון הם העבריינים עם השם הכי גדול בארץ.."
אני: "אני בשוק... אבל אני ישבתי להם על הספסל והם לא עשו לי כלום.."
אליאור: "אני אמרתי לך כבר שאת מיוחדת וצחק.. תבואי איתנו בהפסקה אנחנו באותה כיתה נראה לך את הבית ספר"
מור: "כן כן תבואי"
אני: "אני יבוא איתכם" אמרתי וצחקתי התחבקנו והם הלכו.

כל השכבה התפזרה מחוץ לאולם חוץ מהערסים שישבו והיסתכלו עליי במבט רצחני כל השיחה עם אליאור והחבורה שלהם..
הלכתי לכיוונם והם באו לכיווני..

אני: ״מה, מה אתם מסתכלים עליי ככה?"
עומרי: "מה.. למה חיבקת את אליאור ובן ואלעד? מה יש לך איתם?"
אני: "סליחה? אני צריכה לבקש ממכם רשות? לא ניראלי"

באתי ללכת ונאור משך לי ביד...
ישר עיקמתי לו את היד מין ריפלקס שישר יצא לי לעשות

מאור: "שחררי!"
אני: "תירגע"
עומרי: "תירגעו שתיכם... מה יש לך איתם תעני!"
אני: "מה אכפת לך כוסעמק! תצאו לי מהחיים!"
נאור: "מה? אמרו לך מי אנחנו את נרתעת?
אני: "אני לא ארתע ממכם אף פעם, עכשיו זוזו! יש לי שיעור"

יצאתי מהחדר ספורט ונכנסתי לכיתה ואחרי הערסים המעצבנים
המורה ניכנסה ובלה בלה בלה...
קיבלתי פתק לשולחן שהיה כתוב עליו "מאליאור" פתחתי אותו והיה כתוב בו
"את איתנו בהפסקה כן? שלא יחטפו לי אותך! חח"
רשמתי לו בחזרה "חח, כן אל תדאג"

העברתי את הפתק והסתכלתי על עומרי שהיה נראה עצבני והרעיד את הרגל שלו במהירות עד שמאור נגע לו ברגל והרגיע אותו למרות שכל שבעת הערסים היו עצבנים
הסתכלתי על מאור בפרצוף של ׳מה יש לו?׳
והוא עשה לי פרצוף רצחני..
הגיע צלצול ויצאתי
עם אליאור וכולם לחצר חיפשנו מקום לשבת..
עד שלפתע עלה לי רעיון!

----------------------------------------------
אז מה הרעיון שלה?
5 הצבעות ו-4 תגובות
פרק הבא הוא פרק כפול