זה חייב להיות אנחנו (יכול להיות סוטה 13+)

פרק 15 - אל תיגע בי

-------------------------------------------
הסתכלתי על היד שלי והיא הייתה אדומה מאחיזתו של עומרי..

עומרי בא לאחוז את ידי שוב אבל נרתעתי ממנו למרות שידעתי שהוא רק רוצה לדבר פחדתי ממנו וברחתי הביתה והלכתי לישון..

קמתי בבוקר השעה 6:00

-------------------------------------------

נקודת מבט נוי -
*********************

קמתי והשעה הייתה שש בבוקר הייתי ממש עייפה
יום ראשון יש תיכון...

מצד אחד אני ממש מתגעגעת לאליאור וכולם,
מצד שני הילדים שאני הכי לא רוצה לראות יהיו שם

קמתי והלכתי להתלבש,
לבשתי ג׳ינס בהיר עם קצת קרעים ארוך וחולצת בית ספר בצבע תכלת הכנסתי אותה בתוך הג׳ינס, ושמתי מעל ג׳קט ג׳ינס בהיר בצבע של המכנס, הג׳קט קצר מגיע עד לסוף הכתף..
נעלתי וואנס לבנות,שמתי את הבושם pink sugar המתוק שלי ואודם וורוד בהיר ואיינליינר עשיתי בייביליס קצת בקצוות לקחתי את התיק והפלא ויצאתי לבית ספר..

השעה -7:30

הגעתי לבית ספר ופגשתי את אליאור בן
אלעד שיר ומור חיבקתי את כולם וסיפרתי להם קצת על מה שהיה בשישי שבת וירדנו לחצר לספסלים..

בן: "אמרנו לך שהם לא בשבילך, הם מאפיונרים... חסרי רגישות"

אני סתם נאנחתי והסתכלתי על הספסל שלהם..
פעם ראשונה שאני יושבת על ספסל אחר..

דיברנו וצחקנו הגיע השעה 7:45 עוד רבע שעה צלצול והבנים הגיעו והתיישבו בספסל שלהם, הם לא ראו אותי ושמחתי שכך...

מור: "אז את לא מדברת איתם עכשיו?" צעקה את זה בלי לשים לב והבנים הסתכלו
קמתי מהספסל

אני: "שתקי מה את צועקת!" צעקתי עליה בחזרה

מור: "סליחה! לא התכוונתי"
אמרה והשפילה מבט ואני חיבקתי אותה וביקשתי סליחה

עלינו לכיתה ובמרחק כמה צעדים מאחורינו הבנים...

ניכנסנו לכיתה ונאור סימן לי לבוא אליו..
לא יכולתי לסרב להם אני לא יכולה עליהם במילא..

עשיתי מבט של "לא רוצה" והוא עשה לי סימן עם האצבע של "עכשיו, אני לא שואל!"
הלכתי אליו הוא היה בשולחן וכולם בשולחן מאחורה

אני: "מה?"

נאור: "מה קרה התרחקת מאיתנו? מה קרה עם עומרי?"

אני: "אויש נו כאילו הוא לא סיפר לכם"

נאור: "חח כן הוא כן, אבל למה את מתרחקת גם מאיתנו?"
אמר בקול והבנים הסתכלו ושמו לב שאני שם והוא השפיל את הראש..
הרמתי לו את הראש

אני: "היי, זה לא כלפיכם אישית, אני פשוט לא חלק ממכם..
אני לא רוצה חברים שרוצחים אנשים ומאיימים עליי ואם אני יסרב יעשו לי משהו ואתם יודעים שזה נכון" אמרתי וכולם השפילו את הראש..
אני השפלתי אחריהם והלכתי לשולחן שלי

- המורה ניכנסה -

המורה: "נוי למה את לא במקום?"
אני: "אני חייבת לעמוד דום כל פעם שהשוטרת נכנסת?" אמרתי בכעס למורה וכולם צחקו

המורה: "לכי תחכי לי ליד חדר המנהל"

אני: "אל תתעסקי איתי! לכי תחפשי מי יחכה לך!!"
אמרתי כועסת לקחתי את התיק והפלא ויצאתי בעצבנות וטרקתי את הדלת וכולם היו בהלם

יצאתי לכיוון הבית של עומרי להביא לו מכנס טרנינג שלו שהיה אצלי בתיק

ראיתי את דוד במשרד שלו עם בוזגלו ואבוטבול

לא רציתי להפריע אז חיפשתי את לינדה..
עליתי למעלה ודפקתי בדלת שהייתה ליד החדר של עומרי

לינדה: "יבוא"

נכנסתי והחדר היה ענקי
היה בו מיטה גדולה אדומה מלכותית ווילונות גדולים אדומים גדולים ויש מהם יציאה למרפסת מלכותית שממנה רואים את הבריכה הענקית..

התפעלתי ולינדה צחקה

לינדה: "היי נויצ'וק מה את עושה פה? את לא אמורה להיות בבית ספר?"

אני: "כן...
אבל המורה עצבנה אותי, לינדה אני יכולה לשאול אותך שאלה?"

לינדה: "ברור בואי שבי"
סימנה לי לבוא לשבת לידה על שתי כורסאות מפוארות גדולות

אני: "את היית גם ממשפחה של אממ... עבריינים לפני שהתחתנת עם דוד?"
אמרתי והיא גיחחה

לינדה: "לא, ההורים שלי התנגדו לרעיון מאוד, וגם אני בהתחלה..
הכרתי את דוד שהיה באותו גיל של עומרי ותהיתי אם להישאר איתו או לא..
בסופו של דבר החלטתי להישאר איתו..
כי האהבה מנצחת ודוד שמר ועדיין שומר עליי כמו על החיים שלו ולמרות שהיו לי איתו מריבות ולפעמים פחדתי ממנו אבל זה כבר עבר..
כי הבנתי שגם אם הוא יסטור לי או יאחוז בי חזק זה רק מראה שהוא אוהב אותי..
את יודעת שהייתי בגילך הייתי חצופה כמוך ודוד כעס עליי שדיברתי אליו ככה..
בדיוק כמו עומרי וכמוך...
אבל הוא חינך אותי והתרגלתי לזה שהדבר שמחנכים את האנשים מהעולם התחתון מגיל אפס זה שהכבוד שלהם הכי חשוב להם וזה התפקיד החשוב ביותר שלך, לתת לו כבוד"
היא אמרה

אני: "עזרת לי המון!
את לא יודעת כמה,
אבל הוא סטר לי והוא אוחז בי חזק לפעמים וזה קשה לי,
הוא גם מעשן ושותה ואני לא רוצה שהוא יעשה את זה כי זה לא בריא לו אבל הוא לא מקשיב לי!"

לינדה: "תראי,
ככה דוד היה ואני גאלתי אותו לפחות מהעישון הוא עדיין שותה קצת אבל לא נורא..
לאט לאט גם עומרי יפסיק אם תלחצי עליו והוא יאהב אותך על זה יותר,
דבר שני אם עומרי סוטר לך שוב תעשי מה שאני עשיתי,
הבנתי שלכולם עומד על המצפון אם תגידי לו ׳אתה לא אוהב אותי או אם אתה לא תעשה ככה וככה אז אתה לא באמת אוהב אותי׳
וזה יעמוד לו על המצפון..
אבל תביני שהם רגילים לסטור ואם הוא יסטור לך זה לא כי הוא שונא אותך זה כי כנראה הורדת לו את הכבוד ופה...
הסברתי לך כבר.."

אני: "לינדה תודה רבה!" אמרתי

אני:"וקחי זה המכנס שלו, תתני לו"
לינדה גיחחה ולקחה..

פתחתי את הדלת של עומרי להסתכל קצת על הדברים שלו..
התגעגעתי אליו והרגשתי מישהו נוגע לי בכתף

-------------------------------------------

מטרה : 3 הצבעות ותגובה
אווהבת ❤️