עומרי: "סליחה אני כל כך מצטער... כל פעם זה ניגמר עם האקדח המזדיין הזה"
אני: "זה בסדר... הרעילו אותך"
עומרי: "אני יודע ואני יגלה מי גרם לי לעשות את זה... מזל שברחת אחרת אם הייתי יורה בך, הייתי מת אחרייך" אמר
ואני פשוט נישקתי אותו נשיקה ארוכה כל כך עד ששמעתי שדוד נכנס ובשורה טובה בידיו...
-------------------------------------------
דוד נכנס והיה נראה כאילו יש לו משהו טוב להגיד...
אני: "היי דוד"
דוד: "היי נויצ'וק, תשמעו... זוכר שקיבלת שיחת טלפון מחסום?" שאל את עומרי
עומרי: "כן למה?"
דוד: "זה שדיבר איתך בטלפון הוא העוזר של זה שחייב לי מיליון שקל והוא זה שהרעיל אותך ומצאנו אותו"
אני: "איפה הבן זונה? איפה?"
אמרתי כועסת דוד הסתכל עליי בגאווה לא הבנתי למה
דוד: "אל תדאגי אנחנו נטפל בו... אבל לא נהרוג אותו"
אני: "דוד אני יכולה לבקש ממך משהו?"
דוד: "מה שתרצי"
אני: "אני רוצה לטפל בו" אמרתי בטוחה בעצמי ודוד ועומרי היו בשוק
דוד: "נוי... אני לא יכול לסכן אותך"
אני: "בבקשה! אני חייבת"
עומרי הנהן לכיוון דוד וזה אומר שהם מאשרים לי לעשות את זה..
דוד נתן לי את הכתובת ומיהרתי לכיוון הבית..
כמובן שבאו איתי עוד אנשים שדוד שלח...
דפקתי בדלת והאיש פתח...
יכולתי לזהות את הקול שלו עוד מהחטיפה..
התחלתי להרביץ ולהכות אותו עד שהתעלף שלפתי את האקדח מכיסו של האיש ולקחתי איתי את האקדח הלכתי לכיוון הבית של עומרי שמחכה לי שם עם כמה מהאנשים של העולם התחתון והשארתי את האיש מעולף שם חצי מת..
האנשים שהיו איתי פתחו לי את השער הגדול והמפואר בכניסה לבית של עומרי ונכנסתי...
היו שם איזה חמישים איש בחליפות ודוד לינדה עומרי והערסים...
כנראה שחלק מהאנשים היו ההורים של מאור ונאור ושל כל הערסים..
כולם בהו בי...
ולא הבנתי למה...
רק לינדה חייכה ואז שמתי לב שהם מסתכלים לי על היד..
האקדח היה שם...
כולם שם יודעים מי אני ולא הבינו מאיפה יש לי אקדח...
עומרי ניגש אליי בעצבים מול כולם
עומרי: "מזה עושה אצלך ביד?" צעק עליי מול כולם
אני: "מה חשבת שאני ישאיר את זה אצל הפסיכופט הזה?"
צעקתי עליו בחזרה וכולם היו בשוק איך יש לי אומץ
עומרי התעצבן ותפס לי את היד עד שזה כאב לי
אני: "שחרר זה כואב לי" צעקתי וראיתי שדוד בא לכיווני וכולם עדיין בהלם
עומרי: "את לא מבינה שאת לא יכולה להחזיק אקדח? את לא חלק מהדבר הזה! זה מסוכן לך"
אמר ונזף בי עד שנבהלתי
YOU ARE READING
זה חייב להיות אנחנו (יכול להיות סוטה 13+)
Romantizmהקדמה: קמתי בבוקר עייפה מתמיד אבל מיתרגשת כמו ילדה קטנה זה היום הראשון בבית ספר החדש!אני מקווה מאוד שאני יצליח להיתחבר שם למרות שקשה בלי בר ודניאלה :( אז..אני נוי אני בת 16 עברתי מתל אביב לבאר שבע - עיר של עבריינים ועולם תחתון. במהלך החופש...
