בפרק הקודם:
״באתי לקחת את המגבת אבל נפלתי על ג׳ון, גופי נצמד לשלו.״•••••••
**אליינה**
גופי נצמד לשלו והרגשתי בעננים, למה אני מרגישה את זה? הבחור התעלל בי יום אחרי יום, שנה אחרי שנה.
״את בסדר??״ ג׳ון נכנס לפאניקה כי לא עניתי, לא הצלחתי להוציא מילה בגלל שהמחשבות של למה אני מרגישה טוב לידו..
ג׳ון בא לקום אבל לא נתתי לו ״תישאר ג׳ון, רק עוד כמה דקות״ ג׳ון הנהן התיישב לידי וחיבק את גופי, זה היה כל כך נעים, הרגשתי שלווה בכמה דקות האלו.התעוררתי בבוקר ומבטי הסתכל על האוויר, שוב נכנסתי למחשבות בגלל הילד הזה.
לפתע שמעתי נקישות על הדלת, ציפיתי שזה יהיה ג׳ון אבל.. ״את בסדר פרינססה?״ ריילי, כמובן למה שג׳ון יהיה שם בטח הוא הבין את מה שקרה שם ועכשיו ירצה להתרחק ממני ״כן אני בסדר קרה משהו?״ שאלתי את ריילי בבלבול מה הוא עושה כאן ״אה לא כלום ג׳ון סיפר לי שאת אצלו אז חשבתי אולי לבוא להיות איתך, רוצה לצאת למקום כלשהו אני ואת הפעם..?״ ריילי חייך אליי חיוך כל כך חמוד ומתוק ״זאת אומרת לטייל בחוץ?״ שאלתי כי לא הבנתי איפה הוא רוצה לטייל בשעות החצות ״את כל כך מתוקה כשאת תמימה, אני מתכוון דייט״ ריילי אמר בקריצה, דייט? אני והוא?
תגידי לא
תגידי לא
תגידי לא
תגידי לא, ליבי אמר אבל למחשבותיי היה רעיון אחר..
״כן בוא נצא לדייט״ אני כל כך סתומה.. אבל אני חייבת לדעת אם אני מרגישה כלפי ריילי אותו דבר כמו ג׳ון.הגיע היום שלאחר מכן והשעה כעת היא 20:30, חיכיתי לריילי מחוץ לביתי לבשתי שמלה לבנה מיני שנראית למעלה כמו מחוך מכיוון שאין לה כתפיות, אחרי שסידרתי כמה דברים עם המשטרה, מסתבר שזה בכלל לא הכתב של ההורים המאמצים שלי אלא של בחור זר לגמרי.
ריילי הגיע ופתח את דלת האוטו ״את נראית כל כך יפייפה״ חייכתי אליו ואמרתי את המילים הראשונות שצצו במוחי ״תודה גם אתה נראה מדהים הערב״ בחיוך רחב ופנים סמוקות, מה אני עושה איתו כאן? אין סיכוי שיש לי רגשות לשניי בחורים..נכון?
הגענו למסעדה ולא הרגשתי צורך לאכול לידו הרבה דברים ״למה את לא אוכלת?״ שאל אותי ריילי, אני בעצמי לא ידעתי למה לא הכנסתי את ההמבורגר העסיסי הזה לתוך פי ״אני לא רעבה״ אמרתי בחיוך רחב, למה אמרתי את זה? ברור שאני רעבה ההמבורגר הזה גורם לבטן שלי לגבוע מרעב.
ריילי לקח את ההמבורגר ובא לאכול אותו והפעם הבטן שלי דיבר במקומי ״אל תאכל את זה!״ אמרתי בקול מעוצבן ״למה חחח? אמרת שאת לא רעבה לא?״ ריילי אמר בצחקוקים ״פשוט תביא לי את זה״ לקחתי את ההמבורגר מידיו והתחלתי לאכול, הבטן הייתה צריכה לדבר ממזמן מזמן.אני וריילי סיימנו לאכול ולטייל בחוץ אז נסענו בחזרה לבית שלי, ריילי עצר את המכונית כשהגיע לביתי ויצא מהדלת שלו פתח את דלתי ואמר ״היה לי מאוד כיף איתך היום פרינסס״ אמר בחיוך רחב והשבתי לו בחזרה ״גם לי היה מאוד כיף איתך״ אמרתי והלכתי לביתי.
קמתי בבוקר ורעש של דפיקות נשמע באוזניי, הלכתי ללמטה כדי לראות מי זה בשעה כה מוקדמת.
״תפתחי אלמרנה!!״ מישהו צרח ודפק בלי סוף על דלתי, כשאמר את השם אלמרנה הבנתי שזאת אלמה, ההורים שלה קראו לה ככה והיא החליפה את השם הזה כשהפכה להיות בת 25 לפי ידיעתי.
פתחתי את הדלת בלי לחשוב פעמיים בשביל להבריח את הבנאדם אבל מה שהיה לו ביד עורר בי פחד, אקדח.
״איפה אלמרנה?! אה!? תעני לי!!״ צעק והכיוון אליי את אקדחו ״אני לא יודעת איפה היא בבקשה תרגע״ ניסיתי להרגיע אותו אבל זה היה ניסיון קלוש כי הוא התחרפן לגמרי ״תקשיב בבקשה אני באמת לא יודעת איפה היא נמצאת היא אמרה לי שהיא הולכת בבקשה אל תערב אותי״ התחננתי אליו והוא הנהן ״בגלל שאלמרנה לא כאן אני יחשיב אותך, אני נותן לך שבועיים להביא לי 19 מיליון דולר את שומעת זונה? ואם לא הכדור שבאקדח הזה יהיה תקוע בתוך הראש שלך״ הנהנתי בקושי רב עם דמעות בעיניי, אלמה במה הסתבכת? במה אני הסתבכתי בגללך?.**ג׳ון**
אחרי שקמתי בבוקר מישהו אמר לי שריילי טייל אתמול עם אליינה, רתחתי מזעם.
אני חייב לעשות משהו שאליינה תבין שהיא לא חייבת לבחור בו, אני הבחירה הנכונה לא הוא.
אני יכול להביא לה הכל, כל מה שהיא רק תחלום עליו יתגשם בנקישה באצבעותיי אז למה אליינה?
אני כל כך חמור שאני חושב על זה? ריילי החבר הכי טוב שלי ואליינה.. אני הייתי אשכרה מתעלל בה בכל דקה שהיו מאפשרים שלי.
נסעתי באוטו לאליינה כדי לדבר איתה על העניין הזה ולספר לה מה אני מרגיש אבל ראיתי אותה מנסה לחפש את המפתחות של האוטו שההורים המאמצים שלה השאירו לה בפאניקה בין אצבעותיה, רצתי עליה ושהגעתי אליה שאלתי אותה ״את בסדר?? קרה משהו?״ היא הביטה בי ועיניים היו אדומות ומוסתרות מכל הדמעות שמחכות לצאת, חיבקתי אותה והיא התחילה לבכות על חזי ״ששש הכל בסדר עכשיו אני איתך״ היא לא הפסיקה לבכות אז החלטתי להרים אותה, שמתי את ידה בין צווארי שלא תיפול לי והחזקתי אותה מלמטה, לקחתי אותה לתוך ביתה והתיישבתי בסלון והיא עליי ממשיכה להוציא את הכאב ששמרה בתוך בטנה הקטנה, אחרי זמן רב אזרתי אומץ לשאול אותה מה קרה ״אליינה מה קרה? ספרי לי אני מתחנן״ שאלתי אותה ולא היה נראה שהיא מצליחה להוציא מילה, כנראה זה לא הזמן המתאים לשאול שאלות.עבר יום והלכתי לקנות לאליינה פרחים, הלכתי לביתה דפקתי על דלתה והיא פתחה לי ונראתה חיוורת למדי ״אליינה לא אכלת? באמת אליינה״ נאנחתי ונכנסתי איתה לבפנים, הכנתי לה תה וישבתי איתה בסלון ״עכשיו תספרי לי הכל את שומעת? מה קרה״ שאלתי אותה במבט רציני ״אני.. אני לא מאמינה שהאמנתי שהיא באמת אוהבת אותי..״ אמרה במבט עצוב אבל לא הבנתי למי היא התכוונה ״ג׳ון בבקשה אל תבוא לפה יותר בסדר? אני נושרת מהלימודים ונכנסת לחינוך ביתי בבקשה אני מתכננת אל תחזור אליי או לבית הזה״ התחננה אליי בדמעות, מי עשה לך את זה אליינה? ״אני לא הולך עד שלא תספרי לי מה קרה שמעת? ואם לא תספרי לי אערב את עצמי ואת המשטרה בעניין״ אמרתי לה והיא נראתה מבוהלת כשהזכרתי את המשטרה ״בבקשה ג׳ון אל תתקשר למשטרה בבקשה״ אליינה התחילה לבכות בעוד התחננה אליי שוב ״תספרי לי מה קרה״ אמרתי לה והיא הנהנה.
עבר שעה ובשעה הזאת רציתי לרצוח את הבנאדם הזה היא אמרה שהוא היה נראה טיפה שיכור והוא אשכרה היה יכול לעשות לה דברים נוראים ולא לזכור את זה, הוא פאקינג העז לכוון אקדח עליה ואני לא הייתי איתה שם אני כל כך אפס..
נשבעתי לאליינה שאעזור לה בכל דבר וזה מה שאעשה, התחיל בכך שאשכור מישהו שיחפש את הבחור שאליינה תיארה לי, עיניים חומות שיער שחור בחור בגיל סביב ה58 לחיו ונראה עשיר, ומצויד באקדח.
חיפשתי שעות על גבי שעות ימים על גבי ימים, מצאתי אותך בן זונה קטן, מרחיאנו אלקסיסו היורש של המאפיה הרומאית.•••••••
שינוי בעלילה בנות🫢
יורש של מאפיה? אתם חושבות שג׳ון ילך עד הסוף בשביל אליינה?😍
ואיך בכלל אלמה התעסקה איתם?🤨אוהבת אותכן D•D🔥

YOU ARE READING
אהבה מסיפור אחר..
Romance**תקציר** סיפור על בחורה או בחור..? פעם אחרי פעם אחרי פעם התנהגו אליה שונה, כמו מישהו מעולם אחר שלא שייך לא משנה כמה היא ניסתה משפחתה לא אהבה אותה איך שהיא... ••• היא מתחילה שנה חדשה כשכולם מכירים אותה כאותו, והיא כהוא, יום אחרי יום אחרי יום היא עוב...