אהבה מסיפור אחר..

פרק 10

**ג׳ון**

עקבתי אחרי ריילי ואליינה למועדון כדי לראות אותה, אני לא מאמין שהיא פשוט הלכה איתו.. רק מלחשוב עליהם ביחד גורם לי להרגיש זעם, אם הוא רק יגע בה אני יהרוג אותו.

עבר כמה זמן והמבט שלי הפך למבולבל, אליינה התקרבה אליו עוד ועוד כאילו היא מנסה לנשק אותו אחרי זה היה לה מבט מובך וריילי נישק אותה. הוא פאקינג נישק אותה.
היא שלי. הנשיקה הראשונה שלה שלי. רק שלי.
התקדמתי אליהם נחוש בדעתי לרצוח את הבחור שנקרא לא מזמן ״החבר הכי טוב שלי״ חחח איזה צחוקים שאני הולך להרוג אותו לא? ראיתי אותו תופס לה בתחת ואיבדתי את העשתונות שלי, קפצתי עליו ואליינה לא הפסיקה לשאול אותי למה, באמת? היא באמת עד כדי כך תמימה? ומה היה קורה לה אם אני לא הייתי כאן והיה להם חדר? מה הם היו מזדיינים שם? אני כל כך שונא אותו.
אליינה נראית מסוחררת מאוד ולפתע ראיתי אותה נופלת לריצפה, תפסתי לה את הראש אבל את גופה לא הצלחתי, היא נחבטה על הריצפה ונראית מעולפת ״אליינה?? אליינה תתעוררי!!״ אמרתי מלא בדאגה.

מצאתי את עצמי עם הבחור השנוא עליי מכל הכיוונים כרגע ועם הבחורה שמטריפה לי את השכל מרוב אהבה בבית החולים ששנינו צמודים אליה ומחכים לה שתתעורר,
עבר שעה שעתיים ואליינה פתחה את עיניה היפיפיות ״מה.. אחחח הראש שלי.. ג׳ון? ריילי? מה אתם עושים כאן? איפה אנחנו?״ היא שאלה כאילו היא לא הייתה במקרה של מקודם ושכחה גם אותו ״אליינה את זוכרת משהו?״ ריילי שאל ומיד שאלתי אחריו ״מה הדבר האחרון שאת זוכרת?״ היא הסתכלה על שנינו במבט מבולבל נורא ואמרה ״אני זוכרת שהייתי עם ריילי בבית הספר אחרי שדיברתי איתך על המסיבה ואז.. כלום״ כלום?? וואו זה.. ״אליינה המסיבה כבר הייתה, איבדת את זיכרונך לזמן מה וריילי הדפוק הזה ניצל את ההזמנות ונישק אותך״ אמרתי מנסה לא לדפוק לו בוקס בפרצוף, היה חשוב לי שתדע מה קרה.

נשארתי עם אליינה לבד, אחרי מה שאמרתי ריילי הצטער לאליינה וברח כמו פחדן, הוא כל כך דפוק בשכל! למה שבכלל ינסה לעשות את זה וגם אם זה היה מרצונה היא לא זכרה שום דבר מעברה, היא לא זכרה אותי.. היא לא זכרה את כל הכיף שלנו ביחד..את הצחוקים שלנו ביחד.. ״ג׳ון? אתה בסדר?״ אליינה הוציאה אותי מדעתי ״כן כן.. מה את מתכוונת לעשות עכשיו?״ שאלתי מרוב סקרנות כמובן ״אני.. אני לא יודעת, בעיקרון חשבתי לדבר עם ריילי על מה שקרה בינינו אבל אני לא מתכוונת לסלוח לו אתה יודע ג׳ון, זאת די הייתה הפעם הראשונה שלי לפי מה שזכור לי..״ אני יודע אליינה, אני יודע.
עבר זמן מה ונרדמתי בבית החולים במושב ליד אליינה, אני מרגיש כאילו מזיזים אותי ממקום למקום אז פתחתי את עיניי וראיתי את אלינה מנסה להעביר אותי למיטה ״אליינה? את בסדר?״ אליינה שמה לב שהתעוררתי ״אה כן כן״ היא עדיין לא הפסיקה לנסות להעביר אותי והרגשתי פאקינג כמו תינוק.. כל כך מביך..
״אליינה את החולה פה לא אני״ אמרתי כמעט נקרע מצחוק ״אאוץ, דבר ראשון אני התעלפתי אני לא חולה ואם כבר אתה החולה פה כי אתה מדבר מתוך שינה על דברים מאוד מוזרים״ היא אמרה בשילוב ידיים וגבות מורמות ״על מה דיברתי?״ שאלתי בצחקוק, אם זה עליה אני לא מתפלא ״דיברת על מישהי בשם אנג׳לה או משהו כזה ושאתה והיא רוצחים את הפמיליה שלה וזה״ אנג׳לה? לא זוכר אם אני מכיר מישהי בשם הזה, הרמתי ידיים השתחררתי מהניסיון שלה להחזיק אותי וישבתי על המיטה כשהיא מסתכל עליי בחיוך ניצחון ״חחח את חושבת שרק אני יהיה פה? גם את חולה״ בלי למצמץ חטפתי אותה והושבתי אותה על הברך שלי, לא אשקר כן? עמד לי בטירוף.
לא יכולתי להסיר את עיניי מהשפתיים שלה, כל כך חמות ורכות, בצבע דובדבן אדום לבן, רציתי רק לנשק אותה ולטעום את טעמה אבל לא יכולתי, לא יכולתי לעשות לה משהו שהיא לא רוצה, לא אוהבת והדבר היחיד שלא ארצה ממנה זה התנגדות.