פרק 8

47 4 0
                                    

״מצאתי אותך בן זונה, מרחיאנו אלקסיסו... אני בא אלייך״

•••••••

**ג׳ון**

אני לא מאמין שפתאום הגיע למצב שאני עומד לכסח ראש מאפיה בשביל אישה.
אף פעם לא חשבתי שיש משהו כזה מיוחד בנשים, הם נועדו להוליד ילדים ולטפל בבעלים שלהם.
אבל היא.. היא לא כמו האחרות שהכרתי, היא חמה אוהבת דואגת וואו כשאני חושב עליה אני מתגעגע אליה כל כך.

חשבתי על משהו איך לצאת נגד מישהו כל כך חזק כשאני רק עוד בן אדם פשוט שאין לו אפילו סיכוי להתקרב עליו, טוב אולי כן יש לי בגלל אבא שלי אבל הוא ראש מאפיה, כנראה הוא לא עד כדי כך טיפש אה? אתה צריך לחשוב ג׳ון אתה צריך לחשוב טוב טוב מה אתה הולך לעשות.
חשבתי לעצמי, איך הצליח? אבל אם לא אנסה לא אדע, ובשבילה אני מוכן למות מאה פעם, רגע ג׳ון חכם שכמוך!! כולם יודעים שראשי מאפיה אובססים לנשים שלהם, אני יחזיר לו באותו המטבע רק שאני? אני לא רק יכוון אליה אקדח.
היא תתחנן אליי ומרחיאנו? יסתכל עליה ולא יהיה לו שום דבר לעשות חוץ מלהסתכל, אותו מטבע לא? לא יכולתי לעזור לאליינה אז הוא לא יעזור לאישה שלו.

התעוררתי בבוקר אחרי חשיבה של פסיכופט אובססיבי, שמעתי נקישות על סף דלתי וצעקתי ״הכנס״
הדלת נפתחה ואליינה הופיעה בה, היא התקדמה אליי עוד ועוד עד שמצאה את עצמה יושבת על המיטה לידי ״ג׳ון, אוכל לבקש ממך משהו?״ אליינה נראית קצת נואשת.. זה בגלל הבחור ההוא? ״כן ברור כל דבר״ אמרתי בחיוך כמה שרק אפשר ״אל תעשה כלום״ דממה בחדר..
״מה אמרת?״ שאלתי, אולי לא שמעתי טוב כן?
״אל תעשה כלום ג׳ון, בשבילי אל תתערב בזה אוקיי? אני פשוט מכירה אותי קצת ויודעת שאתה תרצה לעזור לי אבל זה העסק שלי בבקשה אל תתערב״ אליינה נראית נחושה בדעתה אבל.. איך אוכל להסכים?
״אליינה את יודעת שאני..״ לפני שהספקתי לומר את המילה האחרונה היא עצרה אותי בדמעות, למה היא בוכה? ״ג׳ון בבקשה אני.. פשוט אל תתערב טוב? בשבילי? אני צריכה לדבר עם אלמה ולהבין מה היא עשתה ואחרי זה אולי אוכל לשלם לבחור ההוא טוב?״ היא חייכה חיוך קטן וחמוד שלא יכולתי לסרב לה אבל.. ״בסדר אז תתני לי לעזור לך בזה לפחות, בבקשה אליינה גם אם זה לא כזה עזרה אני מוכן לעזור לך בהכל, כסף? יש לי בשפע זאת לא בעיה. מציאת אנשים? יש לאבא שלי קשרים״ אליינה הנהנה בחיוך רחב וקפצה עליי עם חיבוק ״תודה ג׳ון!!״

הסעתי את אליינה לבית הספר, זה הרגיש כמו ניצחון כשראיתי את הפרצוף של ריילי בהלם.
הגיע שיעור מתמטיקה והחלטתי לשבת ליד אליינה, זה השיעור היחיד שנוכל לשבת ביחד לפחות.
במבט לאחור או קדימה, אליינה חמודה ומתוקה עם שיער קצר ומתוק כל כך אבל תמיד כשאני מסתכל עליה יש לי מקום קטן בלב שאומר לי להתרחק ממנה, אחרי מה שעשיתי לה לא מגיע לי לראות אותה שמחה ומאושרת איתי..
״ג׳וןןן בוא כברררר״ אליינה הוציאה אותי מדעתי כששמעתי אותה קוראת לי, סובבתי את מבטי אליה וראיתי אותה מנסה להקים אותי עם ידיה הקטנות והזהירות
״מה קרה אליינה״ שאלתי במבט מבולבל ״ברצינות? כבר הפסקה לאן ברחת במחשבות שלך?״ תאמיני לי שאני גם רוצה לדעת זאת..

אהבה מסיפור אחר..Where stories live. Discover now