המדריך לאחות הקטנה

פרק 3-

חוק מספר 3:
הם תמיד יהיו יותר מוצלחים.
תמיד הבדיוחות שלהם יהיו יותר מצחיקות.
תמיד הסיפורים שלהם יהיו יותר מעניינים.

אחרי בית הספר גל בא איתי לביתי.
הוצאתי לנו נודלס מהמזווה והתחלתי להוסיף ירקות ובשר שהיו במקרר.
בזמן שאני מכינה את האוכל גל סידר את השולחן.

הגשתי את האוכל לשתי צלחות ומילאתי את שתיהן.
"איזו עבודה מבאסת צריך לעשות, גם תמיד המורה הזו משווה אותי לאחים שלי!" אמרתי לגל בפה מלא בנודלס.
"לגמרי, לפחות אנחנו ביחד בזה" גל ענה לי בזמן שניסה לאכול עם צ'ופסטיקס
"לנצח! רוצה שנראיין את המשפחה שלי ביחד ואז נלך לשלך?" שאלתי אותו
"רעיון טוב אבל יהיה קשה להגיע לאבא שלי, את יודעת." אבא של גל גר בפלורידה עם אשתו החדשה.
"נוכל לדבר איתו בשיחת וידאו" הצעתי רעיון
"מדהים" הוא ענה והמשכנו לאכול ולדבר על בית הספר ועל העבודה.

אחרי האוכל ואחרי שסידרנו את הדברים הלכנו לחדר של אחותי.
"היי סופיה, יש לנו משימה בבית הספר ואנחנו צריכים לראיין אותך" שאלתי אותה מהססת, רציתי להגיד לה לא משנה ולברוח, גל שם לזב לזה וחסם אותי.
"טוב., תתחילי" אחותי אמרה.
"בת כמה את?" שאלתי
"17" היא ענתה משועממת.
"מה את עושה כשמשעמם לך?" הולכת לקניון עם חברות, קוראת ספר או מנגנת בפסנתר.
בזמן שאני שאלתי את השאלות סופיה ענתה את התשובות גל כתב את הכל במחברת.
"את אוהבת להיות איתי?"
"לא תמיד!" היא ענתה וגל כתב.
אחרי עוד מספר שאלות ואחרי שכתבנו הכל התחלנו לכתוב את היחס ביני לבין אחותי:
לא חברות הכי טובות.
לא חברות בכללי.
כולם אומרים שהיא יותר מוצלחת ממני וזה נכון.
יחסי אהבה שנאה.
אני מנסה שזה יעבוד והיא רק הורסת.
אני הצל שלה והיא הגרסה הטובה שלי.

אחרי השיחה עם שאר משפחתי הלכנו גם לבית של גל וראיינו את משפחתו.