חוק מספר 10:
אנשים לא יודעים להחמיא לאחות הקטנההיום סבא וסבתא שלי באים לביקור.
קמתי בבוקר והתחלתי להתארגן.
בערך בשעה 11 סבא וסבתא הגיעו.
נישקתי אותם על הלחי ואמרתי שלום.
"וואו איזו יפה את!" סבתי אמרה "רזית?".
שוב נשבר הלב שלי.
שוב.
נשבר.
הלב.
שלי.למה היא לא יכלה לעצור באמצע?
למה היא הייתה חייבת להוסיף את המילה רזית?
סבי וסבתי עברו גם ליד אחותי.
"ושלום גם לסופיה היפהפייה!" סבי אמר, נישק אותה והלך לעזור לאבא שלי בלהכין את הבשר לארוחת הצהריים.אחותי ואני הגשנו קפה ועוגה לסבא וסבתא, דיברנו כולנו, שיחקנו ואז ארגנו את שולחן האוכל.
אחרי שסידרנו אותו התיישבנו לאכול.
מילאתי את צלחתי כשלפתע שמעתי קול שאמר לי: "את בטוחה שתסיימי את כל האוכל הזה?! זה מלא!" וזאת הייתה סבתי השנייה.
לבי נשבר שוב.
בסוף כן אכלתי את כל הצלחת ה'ענקית' וה'מלאה באוכל' והרגשתי רע לגבי זה.
הרגשתי רע לגבי זה.
רק בגלל ההערה הזו של סבתא שלי הרגשתי רע.
באמת שרק בגלל זה.
YOU ARE READING
המדריך לאחות הקטנה
ChickLitמספר 2 בקשיים- 3.9.24 אני האחות הקטנה במשפחה. אני מתמודדת עם הקשיים, מוצאת חברים ועובדת קשה והכל בשביל שיאהבו אותי. אז בשבילכם, כל האחים הקטנים שבינינו, וגם הגדולים והאמצעים שהסתננו לפה יצרתי מדריך וספר כמובן, לאחות הקטנה