המדריך לאחות הקטנה

פרק 6-

חוק מספר 6:
אתם תצטרכו ללמוד להסתיר סודות.

אחרי שגל יצא מהארון בפני היה לי קשה לא לספר את זה אבל אני הבטחתי אז אני חייבת לקיים.

ביום רביעי אחרי הצהריים הלכתי לגל.
מזמן לא הלכתי לגל.
הוריו לא היו בבית היום.
נכנסתי דרך דלת הכניסה וחיבקתי אותו.

"איך אתה מסתדר? אתה מצליח לא לספר?" שאלתי.
"זה קשה, אבל אני מסתדר בינתיים."
"יופי" אמרתי.

בגלל שההורים של גל לא היו בבית במקום לאכול את מה שהם הכינו לנו החלטנו להזמין אוכל.
אני הזמנתי פיצה וגל הזמין סושי.
אכלנו וצחקנו, דיברנו ונהננו.
"גל, מה דעתך שנכין עוגה?"
"בואי למטבח, נדבר על זה בזמן שאנחנו מכינים את הבלילה.

הכנו ביחד עוגת שוקולד ובננה בעלת שתי קומות.
הכנו קצפת מתוקה ומרחנו בין הקומה הראשונה לקומה השנייה.
לפתע בזמן שאני מכניסה את הבלילה לתנור הרגשתי על העורף מן משהו אוורירי וקל, הסתובבתי לאחור וראיתי את גל זורק את הקצפת שלנו עליי.
מיד לקחתי גם גוש גדול של קצפת לבנה וזרקתי על פניו הצוחקות.
זרקנו אחד על השני קצפת ורוטב שוקולד עד שצעקתי על גל שיפסיק כי לא ישאר לנו כלום לעוגה.
העוגה יצאה מהתנור.
זיגגתי את הקצפת שנשארה ומלמעלה את רוטב השוקולד הנוזלי.
זאת לא יצאה עוגה מפוארת או עוגה יפה אבל היא יצאה טעימה.
לקחנו כל אחד פרוסת עוגה ואכלנו תוך כדי דיבורים וצחקוקים.
אהבתי לבלות עם גל ושמחתי שהוא משתף איתי את סודותיו.
נשארתי אצל גל עד השעות הקטנות של הלילה.
הלכתי בשעה שתיים הביתה, משתמשת בפנס של הטלפון.
כשהגעתי הביתה אמי ואבי ישנו, אפילו לא היה להם אכפת שבשתיים לפנות בוקר הילדה הקטנה שלהם לא בבית.