I got you

פרק 26: אכזריות קרה

הוא השכיב אותי במיטה אחרי שדאג לנקות ולייבש אותי
בזמן שהוא הלך להתלבש כיסיתי את עצמי בשמיכה והתכרבלתי
עיניי עמדו להעצם כשהוא חזר לחדר.
אוזניי עקבו אחר כל צעדיו.
כשהוא יצא מחדר הארונות פתח, לקח משהו מהשידה הקטנה ליד המיטה וסגר, עקף את המיטה וניגש לכפתור לצד החלון הענק.
הווילונות ניפתחו.
פקחתי עין אחת, מציצה בסקרנות
וואו, לא חשבתי שיש מרפסת ענקית מאחוריהן...
הוא הדליק סיגריה עם מצית, ופשוט עמד שם.
כולו סקסי וזוהר.
חייכתי לעצמי אך מחקתי במהירות את החיוך ושיחקתי את עצמי ישנה כשהוא הסתובב אליי.
הוא גיחך.
הוא יודע שאני ערה...
צעדיו נישמעו לכיווני והמיטה לצד גופי שקעה כשהוא התיישב לצידי
ידו עברה על פניי בליטוף מצמרר,
הצטמררתי והתרחקתי ממגעו, הוא מנע ממני להפנות לו את הגב ולהסתובב
אצבעותיו התחפרו בשערי וסיבבו את ראשי לכיוונו
"היום יש לי הרבה עבודה, ואת, לצערך הרב לא יכולה להשאר פה לבד."
"הלוואי והייתי לבד, אולי באמת אז הייתי יכולה לצאת מהסיוט הזה ולחזור הביתה." גילגלתי עיניים.
טעות.
הוא שאף מהסיגריה שאיפה ארוכה עצר אותה בריאות שלו לכמה שניות ונשף עליי.
נחנקתי והשתעלתי, הסתובבתי לצד בנסיון לחמוק מהעשן
אית'ן נעלם לרגע משדה ראייתי וחזר
צולל מבעד העשן ומנשק אותי
אך הנשיקה הפכה לאכזרית והוא נשך את השפה העליונה שלי
השמעתי אנקות כאב וניסיתי לחמוק משיניו
אך הוא כבר תקף כבר במקום אחר,
תפס בצווארי והרכיב שרשרת על השרשרת שכבר הייתה צמודה לי לצוואר
ובקצה השני הוא החזיק ומשך אותי לעברו
הוא שאף שוב מהסיגריה, תפס בראשי שלא הזוז בזמן שנישק אותי ונשף את כל העשן לתוך פי.
התפחלצתי, מעוותת את כל הפרצוף מנסה להוציא כל חלקיק עשן מסריח מהפה שלי
"טעיתי. אתה בן זונה!"
כאפה סובבה לי את הפרצוף 180 מעלות
בהיתי באוויר בהלם והפנתי את מבטי אליו עדיין עם פה פתוח
אבל הוא כבר קם והלך לחדר הארונות תוך כדי שהוא אומר
"תשאירי את הפה הזה פתוח ואני אמלא לך אותו במשהו שתאהבי. גם ככה את צריכה ניקוי שם אם זה המילים שאת מוציאה משם."
"איכס!!! שלא תעז!" צעקתי מנסה לרסן את הרפלקס הקאה. "אני הגיד מה שבאלי ואתה תתמודד ותבין מה הטעות שלך במקום להגיב באלימות!"
קמתי בזעם הולכת לכיוון שהלך, לחדר ארונות.
הוא בידיוק יצא וזרק מספר בגדים לעברי
לא תפסתי אותם ונתתי להם לצנוח לקרקע
"תלבשי את זה, ואנחנו זזים." אמר בפנים ללא הבעה והתחיל ללכת לכיוון הדלת
"לא." אמרתי, לא זזה ממקומי סנטימטר
הוא נעצר.
"מה אמרת?" הוא שואל למרות ששמע אותי בבירור
"מה ששמעת" התחמקתי, לא זזה עדיין
הוא צעד למאחורי מאיים בגודלו הכפול ממני
"תגידי את זה שוב" הוא תפס בצוואר
"מה ששמעת" אמרתי שוב
"את יודעת טוב מאוד שזה לא מה שביקשתי ממך לחזור עליו." הוא אדק מעט את אחיזתו בווצארי
"אם אתה יודע מה שאתה מבקש ממני לחזור עליו, אז שמעת כבר- אאעח!"
"האם שמעתי רמז של התנגדות ממך?"
הוא גירד את זקנו הקטן עושה מבט חושב
בעוד אני שורטת את ידו מנסה לשחרר את צווארי
האוויר לא מגיע לראותיי וחרדה מתחילה לחלחל בכל גופי לא נותת לי לחשוב כראוי
אני רוצה כל כך להתנגד לו אבל כל גופי צועק לי רק להכנע לו
"א-אם אעעחח לא תש-שחרר א-ת אחח צוואר שלי א-איך אני אוכ-אוכל ל-אחחח ל-להגיד לך?!"
האחיזה השתחררה מעט ואוויר התחיל להגיע לראותיי
הכנסתי אוויר בנואשות כמה שיכולתי
"תעני לי" הוא לוחש באוזני בנינוחות
"האם אני שמעתי... התנגדות ממך?"
"כן" חייכתי
האחיזה ננעלה בחזרה ושוב לא הצלחתי לנשום
"כן?..." שמעתי את החיוך בקולו בעוד שידו יורדת אט אט במורד גופי אל בין רגליי
שדה הראייה שלי הטשטש וכוכבים התחילו להופיע.
הרגשתי שאני הולכת להתעלף
הוזזתי את ראשי לימין ולשמאל בכוחות אחרונים
"יופי" הוא חייך חיוך צדדי
כשהראיה חזרה אליי מצאתי את עצמי מתנדנדת מכתפו אל תוך חדר הארונות.

_______________________________________
אחרי הרבה זמן שלא העלתי
העלתי סוף סוף את הפרק הזה
וסליחה שלא עניתי לכם או לא העלתי
להפך, כן ראיתי והתלהבתי לשמוע איך אתם ממש אוהבות את הספר וזה דחף אותי להמשיך שוב ושוב

אז תודה רבה לכן❤️❤️❤️