פרק 6

113 8 1
                                    


סטלה

לא הצלחתי לישון כל הלילה
מחשבותיי היו רק על איך שהיידים שלו היו על מותניי.

״סטלה!״ אבא שלי קרא לי
ירדתי במדרגות ״מה אבא?״ שאלתי ״בואי שבי״ אמר אבי וטפח על הספה ״טוב..אז את יודעת של פעמיים אני לא הרבה בבית בגלל הצבא ואליאב עבר לגור פה״ אמר והינהנתי כדי שימשיך ״אליאב מתאמן בהגנה עצמית וחשבתי אולי הוא ילמד אותך הגנה עצמית״ אמר ״אבא אני לא ילדה קטנה אני יודעת לשמור על עצמי״ אמרתי ״ברור!, אבל תנסי הוא ילמד אותך כמה פעמיים בשבוע אם לא תרצי אז לא צריך״ אמר ״טוב אני ינסה..״ אמרתי ״יופי אז אני ידבר איתו על זה״ אמר הינהנתי והלכתי לחדרי.

דפיקה בדלת נשמעה ״כנס!״ צעקתי
ואליאב פתח את הדלת ״או היי אליאב אתה צריך משהו?״ שאלתי ״רציתי לדבר איתך על ההאימונים,נתחיל ביום שלישי הזה״ אמר ״אוקיי, עוד משהו?״ שאלתי ״לא ביי״ אמר ויצא מהדלת וסגר אותה.

יום שלישי~~~
קמתי בבוקר והתארגנתי לאימון עם אליאב שמתי טייץ קצר וגופיית נייק שחורה אספתי את שיערי לקוקו גבוהה ונעלתי נעלי ספורט. ירדתי במדרגות ״את מוכנה?״ שאל ״כן בוא נילך״ אמרתי הוא הינהן.
הגענו למתחם אימונים שבו הוא מתאמן,
הנחתי את התיק שלי והמים על הכיסא ״בואי אני ישים לך תכפפות איגרוף״ אמר הינהנתי הוא שם לי תכפפות והוא היה קרוב מידי ״טוב בואי נתחיל״ אמר ״אוקי נעבוד לאט לאט בנתיים תיתני לי איגרופים ליידים״ אמר והרים את שתי כפות ידו שעליהן יש מגן ״תתחילי״ אמר.

*******

שבוע שבו אני ואליאב מתאמנים ״תתפסי בעורף שלי ותנסי להפיל אותי״ אמר כן בטח אני ממש יצליח להפיל את הגודל שלו ״אני לא יצליח״ אמרתי ״ את כן אל תוותרי קדימה!״.
אחרי כמה ניסיונות שבהם אני מנסה להפיל את אליאב אך זה לא צולח ״אין אני לא מצליחה״ אמרתי ונשכבתי על המזרן הוא ישב לידי בצורת צפרדע ״קדימה סטלה את יכולה פשוט צריך לעבוד על זה כל עוד לא תתאמני לא תצליחי קדימה קומי ובואי נעשה את זה שוב אני ידגים לך״ אמר ועזר לי לקום הוא עמד מלפניי ושם את ידיו על עורפי משך אותי קדימה ושם לי רגל והפיל אותי על המזרן ״אין מצב אני מצליחה את זה ככה אתה גדול מידי!״ נאנחתי ״מעליב״ מילמל ״לא לא בקטע הזה פשוט אתה .. גבוהה ושרירי ו-״
״אני צוחק לא באמת נעלבתי,קדימה עוד פעם עכשיו את״ גיחך.
אחרי שאני ואליאב התאמנו על התרגיל ועשיתי אותו טוב עברנו לתרגיל אחר ״אוקיי זה התרגיל אני ידגים אותו ואז תנסי את לעשות אותו״ אמר הוא לקח את זרועי סובב אותה הפיל אותי על הרצפה כך שהגב שלי מופנה עליו ״אייה״ מילמלתי ״סליחה את בסדר?״ שאל הינהנתי אוקיי אני יכולה לעשות את זה לקחתי את זרועו וניסיתי לסובב אותו ואז להפיל ובלי ששמתי לב הרגל שלי נתקעה עם הרגל השנייה ומעדתי עליו
הוא תפס בידו הגדולות את מותני ״אוי סליחה אני..אני מצטערת״ אמרתי שהרמתי את מבטי על עיינו
הירוקות המהפנטות קמתי ממנו ״אתה בסדר?״ שאלתי ״כן אני בסדר בואי נמשיך״ אמר והינהנתי.
אני ואליאב יצאנו מהמתחם והתקדמו לעבר האוטו שלו ״היה אימון טוב את משתפרת״ אמר ״מחר אני לא יכול לאמן אותך אני חוזר לצבא״ אמר ופתח לי תדלת של האוטו הינהנתי לו כתודה והוא נסע לעבר הבית שלי. נתקענו לפקק ארוך שלא הפסיק ״מה קורה שם לעזאזל״ התעצבן אליאב, התקרבנו טיפה וראיתי אמבולנסים ומשטרות ״נראלי יש שם תאונה״ אמר אליאב אבל לא הצלחתי לשמוע יותר אוזניי ציפצפו

״אבאא,איפה אמא היא אמרה שהיא תחזור להקריא לי סיפור לפני השינה!״ שאלתי את אבא
״אני לא יודע אני דואג״ אמר
שמעתי רעש של אמבולנס ״אבא למה יש פה אמבולנס?״ שאלתי את אבא ״חכי כאן אל תזוזי סטלה אני כבר חוזר״ אמר אבא ויצא מהבית בריצה
לא הקשבתי לאבי ויצאתי מהבית והלכתי לכיוון שבו אבא שלי הלך ראיתי את אבא שלי שוכב על הרצפה ובוכה ומישהו מחבק אותו רצתי לעבר אבי ״אבא מה קרה?״ שאלתי ״סטלה? מה את עושה פה אמרתי לך להישאר בבית!״ צעק אבא ״סליחה..״ מילמלתי הוא נאנח ולקח אותי לחיבוק
״אמא!״ קראתי לאמי שראיתי שמוצאים אותה מהאוטו רצתי לעברה אבל אבא תפס בי ״סטלה חכי״ אמר אבא
ראיתי אנשים מכניסים את אמא שלי לתוך האמבולנס
״אבא מה קרה לאמא?״ שאלתי ודמעה ירדה מעייני

״סטלה!״ צעק אליאב ניסיתי לנשום אך לא הצלחתי ״סטלה תסתכלי עליי״ אמר אליאב והחזיק בפניי וסובב את ראשי אליו ״אחת..שתיים..״נשם וחזרתי אחריו,הוא חיבק אותי ולא היה לו אכפת שמכוניות צופרות מאחורינו ״את בסדר״ אמר ״תודה״ מילמלתי ובכיתי לתוך חזהו הוא ליטף את הגב שלי ״הכל בסדר אני איתך״ אמר והמשיך לחבק אותי.

מקווה שיצא טוב❤️

הבת של המפקדWhere stories live. Discover now