Love pressed💞

פרק 2

ליאם
אחרי הפגישה המוזרה שלי ושל סטייסי לא הצלחתי להירדם.
שבדיוק הצלחתי להירדם השעון המעורר שלי צילצל והשעה הייתה ארבע וחצי לפנות בוקר. אני משחק פוטבול אז אני צריך להתאמן כל בוקר ובערב ובבית ספר אני גם מתאמן. אבל החלום האמיתי שלי זה להגיע רחוק כמה שאפשר בנתיים הופעתי בכמה משחקים אבל לא כזה הרבה אז לא מכירים אותי. כל אחד שפגש אותי אמר וידע שאני השחקן הכי טוב שאפשר למצוא בפוטבול ושאין אחרים שיותר טובים.
יש לנו משחק בעוד שבועיים אז בכלל עכשיו צריך להקפיד על האימונים וארוחות מסודרות כל יום למרות שאני תמיד מקפיד אבל חברי לקבוצה לא כזה מקפידים. יותר אכפת להם ממסיבות ובנות למרות שגם לי אכפת מכל זה ולא ממזמן הייתה לי חברה שהיא הכי מקובלת בבית ספר אבל החלטתי שאני רוצה להתמקד בעצמי וג׳סיקה כמובן לא קיבלה את זה והתחילה להאשים אותי בדברים. עם לומר תאמת לא אהבתי אותה היא הייתה רק סטוץ והיא ידעה את זה, זה היה רק זיון.
אני שמח אבל כל כך שנפטרתי ממנה כי לא קל להיפרד ממנה ניסיתי כמה וכמה פעמים אבל היא משחקת אותה שאני הרע בסיפור ואז כולם מתחילים לצאת עליי למרות שזה לא מזיז לי כן, אבל לא היה לי זמן לזה עכשיו במיוחד בתקופה הזאת שצריך להשקיע כמה שאפשר כי עם לא החלום שלי יכול להגיד לי ביי ביי.

קמתי מהמיטה והתארגנתי לחדר כושר.
לבשתי חולצה שחורה צמודה ומכנס שחור קצר, לקחתי את התיק שלי לאימונים ויצאתי לכיוון החדר כושר.

השעה הייתה שש והגעתי לבית אחרי המכון כרגיל נכנסתי להתקלח זריר והתארגנתי לבית ספר. לבשתי את בגדי בית ספר רק שלא סגרתי עד הסוף את המכופתרת הלבנה נעלתי לנעליים לבנות לקחתי את התיק שלי ואת תיק האימונים והלכתי למטבח.

נכנסתי למטבח וראיתי את אמא שלי מכינה אוכל. שיערה היה בצבע חום ועיניה של אמא שלי היה בצבע כחול שמיים. היא הייתה לבושה בחליפה לבנה ועליה סינר. בשולחן אחותי הקטנה לירי ישבה ואכלה לה את ארוחת הבוקר שלה. לירי היה שיער חום ועיניה היו גם כחולות כמו שמיים.
״בוקר טוב״ אני אומר בחיוך. לירי הסתכלה עליי בחיוך ושלחה ידיים לסמן לי לחבק אותה. הרמתי אותה וחיבקתי אותה, נתתי לה נשיקה בלחי.
אימי הסתובבה וכולה הייתה קרן אור. ״בוקר טוב ילד שלי״ אמא שלי אומרת בחיוך. ״ליאם״ אחותי אמרה תשם שלי בחיוך.
״אמא מה הכנת אני גווע מרעב״ אני אומר. ״בוא הכנתי לך כריך טוסט כמו שאתה אוהב. ״תודה״ אני אומר ומושיב את אחותי ומתיישב לידה.
״איפה אבא?״ אני שואל. ״אה הוא היה צריך ללכת לעבודה מוקדם יותר״ אבא שלי אומרת תוך כדי שהיא מביאה לי את הכריך טוסט.
התחלתי לאכול ועלתה לי מישהי לראש וזאת הייתה סטייסי.
מה לא בסדר איתי לעזאזל?! ניסיתי להתעלם מהמחשבות עליה ושאלתי את אמא שלי. ״אמא מתי יש לי פגישה עם המישהי הזאת?״ אני שואל.
״אה כן. קבענו לכם השבוע ביום שישי זה מסתדר לך נכון?״ אמא שלי אומרת בחיוך. לא היה לי בשישי כלום חוץ מאימון בערב אז זה הסתדר.
״כן אמא אני פנוי״ אני אומר בחיוך. היום היה יום רביעי כך שהיה לי יומיים להתכונן לפגישה הזאת.
״יופי מעולה אני בטוחה שתאהב אותה״ אמא שלי אומרת בחיוך משועשע.
״אמא באמת לא שאני אוכל״ אני אומר לה בגועל.
היא צחקה ולירי צחקה ביחד איתה. לירי הייתה לבושה בחולצה לבנה ארוכה וג׳ינס בצבע כחול ושיערה היה אסוף לשתי קוקיות קטנות וחמודות. ״טוב אמא אני חייב לזוז נתראה״ אני אומר לאמא שלי.
״ביי מתוק שלי״ אמא שלי אומרת בחיוך עליז. נתתי חיבוק ללירי ויצאתי מהבית.