תמיד אמרו לי שזה בסדר לבכות
שזה בסדר לפרוק
תמיד הרגשתי אשמה
הרגשתי אשמה שאני מפילה את הבעיות שלי
על אמא
על אבא
על דודו*
על החברות
אז בסוף פשוט בכיתי לכרית
סיפרתי לה הכל
סיפרתי לה מי אמרה מה
מה עשתה מה
סיפרתי לה על האוכל
על הדיכאון
על האהבה
על השנאה
היא הייתה היומן שלי
אבל אף אחד לא יכל לפתוח אותה ולראות מה סיפרתי
כמה בכיתי
אפשר לראות רק כרית אדומה
ישנה
מוכתמת-
אין לי מה להגיד תהנוווו
וואי זה השיר הכי הזוי אבררר
אה ומזל טוב לנטושקה שלייי😍😍
טוב ביוששש
YOU ARE READING
הכאב שלי
Poetryהיושש❤️ מה קורה יפותת😊😘 הספר הזה קיים כבר כמה חודשים, אבל לא היה לי אומץ להעלות אותו. כי זה לא מבוסס על החיים שלי. זה הפריקה שלי. זה כל השירים והסיפורים הקצרים שכתבתי בתקופות הקשות בחיים שלי. חלק פנטזיה חלק אמיתיים לגמרי. אכתוב בכל פרק מה אמיתי ומ...