נ.מ כללי:
"אהמ ניקו?" "כן ויל" "יש לי הפתעה בשבילך במרפאה..." "אני בא" ניקו אומר מחייך חיוך קטן, שיערו השחור הספיק להאריך והוא נאסף בקוקו גבוה שממש הולם אותו, עיניו החומות-שחורות משדרות כבר פחות כאב ועורו קיבל צבע שזוף מקצת, ויל מסתכל על אהובו שהולך קצת לפני לכיוון המרפאה בחיוך ביישני אך מלא שמחה ו"רץ" בשביל להשיג את שחור העיניים. שתיהם מגיעים ביחד למרפאה ו-ויל מדליק את האור, אין זכר למראה המרפאה בפנים, המיטות זזו הציוד הרפואי נעלם ובמקומם יש שולחן עגול קטן, עליו בקבוק יין אדום, ורד, נרות ושתי כוסות. מוזיקת וואלס מתנגנת ברקע וניקו מסתכל אל וויל כולו מחויך כשויל מסתכל עליו חזרה ניקו קופץ על ויל ומנשק אותו, הנשיקה מלאת אהבה ואסירות תודה "תודה" ניקו ממלמל לויל ודמעות קטנות יורדות על לחייו הצרות, כחול העיניים מתקדם חזרה אל שחור השיער עם 2 כוסות יין אך לפני שהוא נותן אותן הוא מתכופף קצת אליו ומנשק כל דמעה שירדה מעיניו.
הם שותים, רוקדים, צוחקים, ומתנשקים זה הלילה שניקו יזכור לכל חייו, הלילה המאושר ביותר מכל מה שראו עיניו.
....
לכבוד ט"ו באב טיפה באיחור אבל כן...
YOU ARE READING
ספר סתם חפירות...
De Todoאין בו משהו מיוחד פשוט ספר חפירות... רק מקווה שלא אתחרט שהעליתי אותו כי אולי אני אעלה גם קטעי כתיבה...
