פרק שתיים
איימי:
"תבואי יהיה כיף" אמרה ג'ו, מנסה לשכנע אותי לצאת איתה לפאב.
"אחשוב עלייך"
"בחייך איימי, בכל מקרה תפקידך הוא לוודא שאשאר שמחה לחודשים הבאים בגלל הפרידה מתומאס אז אני חושבת שלהשתחרר בפאב זאת ההזמנות המושלמת לעשות את זה, מה את אומרת?" אמרה בעיניים תכולות נוצצות שאותם הפעם באמת יכולתי לראות, מכיוון שדיברנו בשיחת סקייפ.
"אותה התשובה" השבתי לה, והיא זקרה אצבע משולשת לעברי.
הרמתי גבה, מראה לה שלא אכפת לי מה היא חושבת.
"לפחות תשתדלי להגיע, בוודאות יהיו שם חתיכים" ליקקה את שפתיה
"את רווקה פחות מעשרים וארבע שעות" הזכרתי לה "קחי את הזמן"
"צודקת" אמרה והרהרה במילותיי. "את באה" קבעה
___________________________________________
"אני לא מאמינה שהסכמתי לך לגרור אותי לכאן" התבכיינתי לג'ו.
"העיקר שבאת" אמרה וסידרה את שמלתה הוורודה עד לאן שיכלה להגיע.
שתינו ניצבנו בשירותי הבנות, התאפרנו והתארגנו. פה שרר שקט אבל ידעתי שכשנצא החוצה ודאי נדהם מכמות הרעש.
היא תחמה את שפתיה העסיסיות, בתוחם ורוד מנצנץ, ואני הברשתי את שיערי השחור, עשיתי את אותה התסרוקת שהייתה לבל מהסרט "היפה והחיה".
"הזדרזי איימי" סיננה ג'ו לאחר שסיימה עם השפתיים ועברה לריסים.
"כמעט סיימתי" אמרתי, מרפרפת עם מברשת הסומק על לחיי.
כאשר באמת סיימתי, יצאנו מחדר השירותים וכמו שחשדתי כמות הרעש הדהימה אותנו. כל-כך הרבה אנשים השתהו כאן, שתו, דיברו והיו כאלה ששרו בקולי-קולות.
"וואו, כולם ממש מופרעים פה" לחשה לי ג'ו
"שמחה שהבנת, נוכל לחזור כבר?"
"עוד לא" גילגתי עיניים וכשהביטה בי נאנחה
"טוב בסדר עוד מעט נחזור, אבל בינתיים בואי נהנה קצת"
"ובנהנה את מתכוונת ל...?" היא לא ענתה, רק הורידה את הסוודר שלה והניחה אותו על מתלה שחוק שעליו מאות מעילים. לאחר מכן התקדמה אל רחבת הריקודים, והתחילה להתנועע לפי קצב השיר "I Will Be There" של בריטני ספירס. סרקתי את כולה, שמלתה הייתה קצרה למדי, ועל חזה היה מחשוף שלא משאיר הרבה מקום לדמיון.
מהיכרותי עם ג'ו, ידעתי שלמרות שהיא לא מראה זאת היא פגועה עד עמקיי נשמתה. היא גם בחיים לא תראה זאת, היא לא יכולה, זאת לא ג'ו. במקום היא בוחרת לתעל את העצב והזעם ולהפוך אותם לכלום, לשחק אותה גיבורה למרות שאני יודעת שכואב. למען האמת אני בטוחה שעצביה מרוטים עכשיו בגופה. היא רצתה לשכוח מהכל. היא התנהגה כמו שיכורה ללא כל דרינקים, למרות שאני יודעת שגם אלו יגיעו. לא התכוונתי ללחוץ עליה, היא לא חייבת לדבר אם היא לא רוצה, אבל אהיה שם בשבילה כשתצטרך. בינתיים התעלמתי מהתנהגותה וישבתי על כורסא בצד. כששמה לב שאני לא לידה היא התקדמה אליי ומשכה את ידי "תרקדי איתי איימי!" הנדתי בראשי, וחיכיתי ש"ההשפעה" תפוג.
YOU ARE READING
לחיות עם זה
Romance*אני לא אוהבת אותו! אני לא אוהבת אותו! אני לא אוהבת אותו?* איימי: לפעמים אני מרגישה שאני חיה בתוך הצגה. אני מתבגרת מופרעת ולא ממושמעת. המזג שלי תלוי באם קמתי ברגל שמאל או ימין. אני מרגישה שהכל קורס לי בין הידיים. אך לילה אחד הכל השתנה, מצד אחד הוא...
