אני מבינה שהכל בראש שלי
שאני יכולה לשנות את הכפתור הזה
וזהו , להרגיש שייכת לעולם
לאוויר , לאדמה , לשמיים , לארץ היפה
להרגיש חלק באמת ולא סתם
אבל משום מה הראש שלי בוחר אחר כך להציף את כל מה שהדחקתי
כמו האפרוחי משחק שהיינו קטנים
שמסובבים מסובבים עד שהופ, אין עוד לאן לסובב והוא מתחיל ללכת
בכל מקרה
לאחר מכן אני מציפה את הכל, בוכה על הכל , חרדה מהכל ,
ואז שוב פעם תקופה ארוכה של רעשים בראש
ואז להדחיק והמצב באמת יהיה מושלם לאיזה שבוע אולי אפילו שבועיים
עד שהאפרוח יגיד לי דיי ויתחיל ללכת להציף הכל .
YOU ARE READING
פעם בטעות שרטתי אותי
Poetryספר שירים/פואמות על רגשות שלי , דברים בכללי שחוויתי, מוזמנים לקחת חלק בחוויה הזאת -לא מומלץ לכל אחד יש פה טריגרים- -משקל-דיכאון-חרטות-פ.ע- ועוד מי שיבחר בכל זאת לקרוא אני מאוד מעריכה את זה תודה רבה לכם על זה, פשוט הייתי צריכה מישהו שיקשיב.
