פעם בטעות שרטתי אותי

תקופות

זה בא בתקופות
העצב והכעס
להרגיש לא להרגיש כלום
והתסכול המתמשך
זה בא בתקופות
אבל התוצאה נמשכת יותר
זה בא בתקופות ואחרי שזה הולך אני לא נשארת עם הרגשות אני נשארת אם ההשפעות של זה עלי
זה בא בתקופות ואחרי שזה הולך ואחרי ההתמודדות שלי עם זה אני בסדר
אחרי המון זמן , אני נמצאת במצב שהכל בסדר
ואני מחכה עד הפעם הבאה שאני אפול
עד הפעם הבאה שאני ''אחליט לחתוך את הבעיות שלי כמו השריטות של הרגליים שלי ''
המשפט שהכי מתרץ את הבעיות שלי עם עצמי
אבל כשהכל נרגע , כשהכל בסדר אני רק מחכה שמשהו יהיה לא טוב כי אני לא רוצה להיבהל בפעם הבאה שאני אעשה את זה.
הפחד שלי מעצמי הכי מפחיד אותי מהכל.