אני לא רוצה להגיע לשיא
אני רוצה לשאוף אליו אבל אולי רק כמעט להגיע אליו
אנשים שמגיעים לשיא מחפשים ישר אחר כך את הדבר הבא
אני לא רוצה להגיע לשיא כי אני יודעת שאני לא אחפש את הדבר הבא
אני אגיד תודה שהגעתי ואחליט לעזוב
לארוז את כל התקוות, החלומות הקטנים שנותרו , האכזבות, ההצלחות , הכל בתוך מזוודה מתוקתקת בצבע וורוד פוקסיה בוהק.
ואעזוב, כי זהו הגעתי לשיא , סיימתי את מה שרציתי לעזוב ואין לי עוד כוח להמשיך.
אני לא רוצה להגיע לשיא כי אז אני אאשר לי לעזוב , לא לחפש חלומות נוספים כי באמת שכבר אין בי כוחות. לא רוצה עוד לנסות , לטפס על החומה הגבוהה.
לא רוצה עוד להביט למעלה על הגבעה העצומה ורק להשתוקק ליפול ממנה באמצע הדרך.
אני לא רוצה להגיע לשיא כי אז אני אפרוש כנפיים, אקח מזוודה וחליט לשים את הנקודה בסוף המסלול.
YOU ARE READING
פעם בטעות שרטתי אותי
Poetryספר שירים/פואמות על רגשות שלי , דברים בכללי שחוויתי, מוזמנים לקחת חלק בחוויה הזאת -לא מומלץ לכל אחד יש פה טריגרים- -משקל-דיכאון-חרטות-פ.ע- ועוד מי שיבחר בכל זאת לקרוא אני מאוד מעריכה את זה תודה רבה לכם על זה, פשוט הייתי צריכה מישהו שיקשיב.