קפה עם לב

פרק 3

סאם-

"את הרגיל סאם," פרד אומר בחיוך, הוא בן שלושים ושמונה ואני אוהבת אותו מאוד. חצי מהעיירה שלנו לקוחות קבועים אבל מה שאני אוהבת אצל פרד שהוא מגדיר לעצמו זמן ועומד בזמן הזה ללא שינויים. כל יום בשעה 8:20 הוא מגיע בשביל אספרסו וקינדר בואנו בצד, אני לא מבינה איך מרירות ומתיקות יכולים להשתלב בצורה הזו אבל מאז שהגעתי לגולדן פקאן, פרד היה לקוח קבוע.

"כבר מכינה לך פרד." אני משיבה בחיוך ומסתובבת, שומעת את הפעמון של הדלת. עוד מישהו נכנס. לבנתיים קיבלתי עשרים וחמש לקוחות, יש כאלה שיושבים לכמה דקות או כאלה שמחליטים לארוז ולאכול בהמשך. "עובדת קשה סאם?" אני שומעת את הקול הגברי של רג'י, האח הגדול של רוס. "בכלל לא," אני מקציפה חלב ושומעת צחוק מאחוריי. "הלב הקבוע שלך." רג'י ממלמל, "תמיד." אני מוסיפה את הלב לכל משקה רותח, זה סימן ההיכר שלי.

אני עושה לב באספרסו של פרד ונותנת לו, הוא נותן לי שטר של 5 דולר, "את הטיפ תשמרי לעצמך סאם." פרד אומר ואני מהנהנת בחיוך. "תודה פרד." הוא יוצא מהחנות בחיוך. "אז אני מבין שהפסקת לתת כוסות זכוכית בחינם,"

אני פוערת את העיניים שלי ומסמיקה בגלל דבריו של רג'י. זו הייתה הטעות שלי בהתחלה, כשאנשים קנו משקה רותח הייתי מכינה בכוס זכוכית ואז הם היו לוקחים את הכוס איתם לדרך, אנריק נזף בי על זה ואמר לי שאני צריכה לעשות אך ורק בכוסות חמות למקרה שהם יוצאים עם המשקה שלהם מהבית קפה.

"אתה יודע שאני שונאת להיזכר בזה," אני מצחקקת, רג'י משלב את ידיו ורוכן קדימה, "שמעתי מאחי הקטן שהוא הזמין אותך לדייט." אני בולעת את הרוק שלי, לא רציתי להתייחס לפיל שבחדר או במקרה שלנו לפיל שבבית קפה. "אתה יודע כמה אני אוהבת את רוס וכמה שהוא מתוק, אני פשוט לא חושבת שאני מוכנה לזה." רג'י זוקר גבה, "לא מוכנה? את בת עשרים ואחד," אני מעוותת את פניי בבלבול.

"זה אומר שאני צריכה לצאת לדייטים?" אני שואלת והוא מהנהן בחיוב. "רג'י תודה על זה שאתה מתחשב בחיי אהבה שלי אבל כרגע אני לא צריכה כאלה, טוב לי לבד עם פייב." אני מסבירה לו והוא נאנח, "את בטוחה? לפעמים את נראית בודדה, את עובדת כאן ואז כשאת מסיימת את חוזרת לבית שלך ונמצאת לבדך."

"אני לא נמצאת לבד, פייב איתי." אני משיבה לו וזקירת גבה שלו מתעמקת, "זה רק כלב." הוא אומר ואני בכלל לא אוהבת לשמוע את זה. "רג'י הכלב הזה הוא כל החיים שלי." הדלת נפתחת ועוד לקוח נכנס. "אתה יודע שאני לא אוהבת להתווכח." אני לוחשת, "את צודקת, אני מצטער סאם." אני שולחת אליו חיוך כדי לסמן לו שהכל בסדר.

"בוקר טוב סאם, יכולה לעשות לי מקיאטו?" גלריה שואלת, מקיאטו זה אתגר בשבילי מפני שזה משקה שמבוסס על חלב מוקצף כך שאני בקושי מצליחה לצייר מעליו לב. "ברור גלריה, מיד מביאה לך." רג'י יוצא מהבית קפה ואני מרגישה מעט רגשות אשמה, הייתי קשוחה איתו מדי? אני לא רוצה שהוא יחשוב שאני דוחה את אח שלו, אני לא.