טיאגו ~
"סליחה על השאלה הישירה, אבל כמה נשים נישקת בעבר?" אור שואלת.
יום למחרת אני מוצא את עצמי שוב בחברתה של אור.
היא שוב ברחה לאח שלה אבל הפעם יש מי שבאמת ישמור עליה.
מהרגע הראשון שראיתי את עיניה הכחולות שזהרו בחושך של הסמטה ראיתי שהיא אחת שצריך לשמור עליה מקרוב.
"שאלה רנדומלית." אור לא הסמיקה מבושה , היא עמדה על השאלה שלה כאילו זה לגיטימי.
"אני רק רוצה לדעת עם מי אני מסתובבת." תאמיני לי את לא רוצה לדעת.
"אח שלך יודע שאת איתי?" אני שואל.
"כן." לא באמת אכפת לי מהאישור של אח שלה.
אני לא צריך אישור של אף אחד.
אנחנו מתיישבים בבית קפה ושתיקה שלא הייתה רצויה הגיעה.
"500." אור מרימה את מרימה את מבטה אליי.
"500 , מה?"
"500 נשים שהתנשקתי איתם בעבר." אור מסתכלת עליי מופתעת, על פניה יש רמיזה לכך שהיא מתנצלת על
זה שהיא שאלה אותי.
"אתה כזה זונה ממין זכר." אני מרסן את הצחוק שלי אבל אני לא יכול להתעלם מהחיוך הגדול שנפרש על פניי.
"אז אתה כן מחייך." היא אומרת בתמיהה.
"הלם נכון?" אור מחייכת חיוך קטן ומפנה את מבטה בחזרה לתפריט.
הזמנו ארוחת בוקר ואני לא שלא יכול לשים לב שהיא בוחנת אותי. אור מניחה את האצבע שלה על הלחי שלי.
"מה את עושה?" אני שואל. "כלום." היא עונה במהירות, היא לא נראתה מופתעת.
"אור."אני אומר. "למה תקעת בי את האצבע שלך?" אני מחייך בשעשוע והיא מסמיקה, המראה הסמוק שלה מעמיד לי.
"נגעתי בגומה שלך." אור אומרת ברצינות , אני מסתכל עליה בשאלה ומחכה שהיא תענה. "אתה יודע שאתה מחייך מופיעים גומות, לא לכולם יש גומות אבל לך יש." אור מסבירה לי. "אני יודע מה זה גומה , נסיכה. אני יותר מופתע מזה שתקעת את האצבע שלך בגומה שלא קיימת
אצלי." אני אומר.
"כנראה זאת רמיזה לזה שאתה צריך לחייך יותר." אור אומרת לי כהמלצה.
"אני לא אחד שמחייך." אני אומר.
"כולם מחייכים, אין סיבה שגם אתה לא תחייך. אבל הנה עובדה שחייכת לכיווני ולא שמת לב לזה בכלל." אור אומרת. אני תמיד שם לב למה שאני עושה, למה כשאני איתה אני לא שם לב?
המלצרית הגיעה עם האוכל והניחה את האוכל על השולחן , המלצרית סידרה את החולצה שלה בשביל להבליט את החזה שלה, אבל עיניי נחו על אור שהייתה בטלפון וחייכה חיוך אמיתי שלא היה מאולץ.
המלצרית הלכה ברגע שהיא הבינה שאני לא מעוניין בה.
"אפשר להגיד משהו?" אור שואלת.
"מה את רוצה להגיד , נסיכה?" אני שואל.
YOU ARE READING
שקר מסוכן {3}
Roman d'amour{אין לקרוא כספר יחיד} {הספר השלישי בסדרה בית ספר למאפיונרים} {אני , אור הסופרת שלכן , לוקחת בעלות על טיאגו ועל הספר} היא תיירת , היא לא מכירה אותי. ויש בי גם את החלק שלא רצה שהיא תכיר את החלק המגעיל שבתוכי. נולדתי למשפחת המאפיה בין הכי חזקות , אבל ל...
