פרק 2
אמבר
אני לא מאמינה הוא הצליח לחטוף אותי! אבא בטח יגיע לקחת אותי בכל רגע, או אריק הארוס שלי. הם לא ישאירו אותי עם גודזילה הזה.
אם להיות כנה עם עצמי, מייקל נראה הרבה יותר טוב מאריק והרבה יותר מפתה מהסבא שאני צריכה להתחתן איתו. האמת אני סתם מגזימה הוא ניראה טוב לגילו, הוא שרירי והכל ובכל זאת אני לא מוצאת אותו מושך, אבל אני מחויבת להתחתן איתו. תמיד ידעתי שהתחתן בשידוך לטובת חיזוק המאפיה של אבי, לכן לא הייתה לי בעיה להתחתן עם אריק קיוויתי שהוא ימות באיזה שהוא שלב ואז אהיה חופשיה, ואז הגיע גודזילה היפה הזה. מעצבן אותי שאני נמשכת אליו, אני לא אמורה. הוא מפלצת ואני חייבת לברוח ממנו, כמה שיותר מהר, הוא סכנה רצינית ללב שלי.
נראה שהיופי שלי לא משפיע עליו בכלל, בדרך כלל גברים נופלים לרגליי וממלאים את כל מבוקשי. אני צריכה לראות איך אני גורמת לו להוריד את המגננות אני אברח. דפיקה בדלת.
"לך מכאן!" אני צועקת והוא נכנס בכל זאת. אני מסתכלת עליו בשנאה. "מה אתה רוצה? למה אני כאן? תשחרר אותי!"
"שלגיה אני ואת הולכים להתחתן ככול שתפנימי את זה יותר מהר ככה נוכל להתקדם."
"לא אשלים עם זה בחיים!"
"זה הולך להיות כיף." הוא אומר ואני שומעת את הציניות בקולו.
"אתה לא יכול להכריח אותי להגיד כן. בחיים לא אגיד כן."
"תקשיבי טוב, כומר הולך להיות, השאלה היא רק אם הוא יברך עלייך בלוויה שלך, או בחתונה, את תחליטי."
"אתה לא מפחיד אותי, אתה צריך אותי כמו שאתה אמרת, ואם רצית להרוג אותי לא הייתי כאן, שכחת שגדלתי במאפיה? אני יודעת איך הדברים עובדים."
"אז את בטח יודעת שאם לא תסכימי להתחתן איתי, אין לי בך צורך, ואת יודעת מה אנחנו עושים עם אנשים שאין לנו בהם צורך במאפיה." הוא אומר בטון קשוח.
"אבא שלי הולך להציל אותי, יחד עם הארוס שלי, כל ניו יורק תעלה באש."
"בקשר לזה... אני מצטערת להגיד לך, האבא היקר שלך, רצח את אמא שלך לטובת האקרית שהוא יוצא איתה."
"אתה משקר, לא.. לא.. זה לא יכול להיות." אסור לי להאמין למילה שיוצאת לו מהפה. הוא יעשה הכל כדי שאני אתחתן איתו. אני חייבת לברוח מכאן.
"למען האמת לא אכפת לי למה את מאמינה או למה לא. תתכונני הלוויה של אמא שלך, ומיד לאחר מכן לניחום אבלים, שנערוך אותה באחוזה שלך."
"אתה רציני?"
"כן, אני יכול להגיד לך שאני מצטער. לא היה לי רצון במותה."
"שקרן!" אני מתחילה להאמין לו אמא יקרה שלי באמת מתה, מה אינטרס שלו לשקר לי. "אתם רציתם לרצוח את שניהם, בן דוד שלך אמר לי את זה."
"נכון, הוא רצה, לא אני."
"וגם לא הייתה עוצר אותו."
"זה גם נכון, אבל בסוף הוא לא עשה את זה. אבא שלך רצח אותה." הוא אומר בלי רגש. אמא שלי מתה? אני לא מאמינה. אומנם לא היינו קרובות בשנים האחרונות היא הייתה בדיכאון בגלל מות אחי. היא לא חזרה לעצמה, הסתגרה בתוך עצמה. אבל עדיין היא אמא שלי, שתמיד דאגה לי עד שהכל התפורר לה בין בידיים והבן שלה נרצח. גם שהתחננתי בפניה לבטל את השידוך שאבי קפה עליי היא לא התערבה ונתנה לו לעשות כל מה שעולה ברוחו, האמת שהייתה תקופה שכעסתי עליה כי היא שכחה שיש לה עוד בת אחת שעדיין חיה. אני הייתי צריכה אותה והיא לא הייתה שם בשבילי, אבל לא יכולתי לשפוט אותה כשהיא נכנסה לדיכאון, היא איבדה ילד. אני מרגישה את הלב שלי נשבר ממותה.
"למה את חושבת שאבא שלך שלח אותך לפני?"
"כי.. כי..." אני מתחילה להגיד, ולא מוצאת תשובה. גם אבא השתנה מאוד אחרי מות אחי. הוא התקשח ורק ציווה עליי דברים. המשפחה שלנו התפרקה, אבל האם הוא מסוגל לרצוח את אישתו? בעצם ראיתי אותו עושה דברים גרועים יותר.
"בדיוק. כי אין סיבה אמיתית חוץ מהאמת. הוא רצה לרצוח את אימא שלך, לא לידך כי הוא רצה לשלוט בך וידע שאם את תדעי שהוא רצח אותה את לא תשתפי איתו פעולה ותתחתני עם השידוך שלך. אבל אם היא מתה כי אנחנו הרגנו אותה, אז את תהיה חיילת טובה וצייתנית."
"אתה משקר! אתם הרגתם אותה."
"נראה לך שאם היינו הורגים אותה, הייתה לי בעיה להגיד לך את זה? באמת התכוונו להרוג אותה אבל יחד עם אבא שלך בטיסה. תחשבי על זה היא נותרה באחוזה, מאחור. למה היא לא עלתה איתו על המטוס?"
"די! אתה שקרן, אני לא רוצה לשמוע אותך יותר. צא מכאן!" אני צועקת עליו ולהפתעתי הוא יוצא. אמא שלי מתה, האם זה הגיוני מה שהוא מספר לי? אני לא מאמינה. לא, אבא שלי לא ירצח אותה, ועד בשביל האקרית שלו, איזה שטויות בכמויות. הם רצחו אותה ואבא שלי בסכנה. אני מקווה שהוא יצא מזה בחיים ויבוא לשחרר אותי מהכלא הזה.
אני לא יכולה להפסיק לבכות מאז שמייקל סיפר לי שאימא שלי נרצחה, הוא אמר שמחר ההלוויה ואז ניחום אבלים באחוזה אולי אני אוכל לברוח, אף אחד לא מכיר את האחוזה שלנו כמוני. מישהי נחמדה נכנסת לחדר ומניחה לי מגש של אוכל ויוצאת. אני לא מסוגלת לאכול. בא לי להקיא, חיפשתי את הנייד שלי ולא מצאתי אותו, זה הכי הרבה שהייתי בלעדיו, אני מכורה למכשיר הזה ברמות קשות, אפשר להגיד שאני אובססיביות כי יש לי אינסטגרם מאוד פעיל, אני מעלה כל יום תוכן לרשתות החברתיות, יש לי מנהלת ואנשי תוכן, שבטח מחפשים אותי ודואגים לי. מישהו מהם חייב להתלונן במשטרה, זה לא הגיוני שאני אעלם מכדור הארץ ולאף אחד לא היה אכפת ממני. מעניין כמה זמן אשאר כלואה כאן.
YOU ARE READING
המעצבת - נסיכות המאפיה 2
Romanceברגע הראשון שלוגן הכריז על השידוך בינינו התעצבנתי, עשיתי הכל כדי לבטל את זה, אבל כשהבנתי שזה יקרה הצבתי לעצמי מטרה, אגרום לה להתאהב בי ואז אזרוק אותה, אני לא רוצה או צריך אישה בחיי. בטח לא את הנסיכה הזאת שדומה לשלגייה, היא יודעת שהיא יפה ברמות קיצונ...
