חטף את ליבי

פרק 17

המלצה- Avicii/Can't catch me.

נקודת המבט של רות:

אני בהיי!! האדרנלין שלי בשמיים וכיף לי!! אני באמת מודה שהייתי צריכה את המסיבה הזאת. להשתחרר מכל הבעיות שיש. אני שמחה שלוס אזרה כוחות ולקחה את קמרון לצד. ראיתי אותם יוצאים אבל הם עדיין לא חזרו. אני גאה בילדה הזאת! היא למדה את זה ממישהי לא?! בכל אופן, הגיע גם תורי 'לחטוף מישהו' ובמישהו אני מתכוונת ליאם.

כמה שאני חושבת על הילד הזה. מאז המסיבה ההיא בתחילת שנה. לא סיפרתי לאף אחד, אני לא רוצה לפתח ציפיות שיהיה משהו ואז כשזה לא קורה, להתאכזב. הבטחתי לעצמי שכשאני אעשה את הצעד אני כבר אספר אבל עד אז?! אין סיכוי שמישהו ידע. כזאת אני לצערי. זה לא שאני מקנאה בחברה הכי טובה שלי, אבל לפעמים הייתי רוצה את הבעיות שיש לה.

בלי ששמתי לב מישהו משך אותי לקיר והחל לרקוד קרוב מאוד עליי -תרתי משמע. לא אהבתי את הרעיון למרות שהוא היה נראה די טוב, עם כמה שאני בעד להנות, מזה לא נהנתי בכלל! ניסיתי לדחוף אותו ממני אבל הוא היה חזק מידי. הוא רק משך אותי אליו ולקח אותי לפינה יותר מרוחקת בבית. הוא היה שיכור. הוא היה אחד מהחברים של ליאם וכל אלה, כיילב נראלי אבל אני לא בטוחה, מה שכן לא הצלחתי להוריד אותו ממני והוא רק המשיך והמשיך לגעת. יש גבול מסוים שאני מוכנה לסבול וזה זה. איפה לוס כשצריך אותה דחוף!

הצלחתי להעיף אותו טיפה וזה נתן לי הזדמנות להתרחק, לא חשבתי פעמיים והתנפלתי על ליאם. הוא לא היה נראה מופתע כל כך אבל זה לא היה לי משנה. משום מה זה היה נראה כאילו חיכה לי או משהו כזה. ראיתי את כיילב שותה עוד כוסית אבל כבר התייאש מלחפש אותי כנראה. התחלתי לרקוד קצת עם ליאם ולאט לאט להתחכך על גופו. הוא החזיק במותניים שלי וקירב אותי אליו. משום מקום הרגשתי את שפתיו על שלי. זה היה רגע מושלם! רק לרגע הרגשתי שאין אף אחד בסביבה, רק אני וליאם, ברחבה והשיר שברקע מתנגן בשביל שנינו. אבל זה היה פשוט לרגע.

"אני... אני מצטער! לא.. זה טעות! אני צריך ללכת, מצטער רות, שוב!" ליאם התנתק ממני והחל להתנצל הרבה. לא הבנתי אותו כל כך. הוא זה שעשה את הצעד הראשון, עשיתי משהו רע? אני עד כדי כך גרועה שאף גבר לא רוצה אותי ברצינות?! וואו אוקיי.. "זאת מסיבה, זה קורה.. זה קורה." ניסיתי לשכנע את עצמי הרבה אבל זה לא כזה עזר. ראיתי מרחוק את לוס נכנסת מהדלת עם חיוך ענק על הפנים. התקדמתי לעברה ולקחתי אותה למטבח, לאיזור שקט בבית הזה.

"אני עד כדי כך גרועה?" התחלתי להתלונן ללוס. "גרועה?? רות מתלוננת בזמן מסיבה זה אומר שקרה משהו, הסיפור שלי יכול לחכות, מה קרה? שפכי!" לוס התיישבה על השיש וכך גם אני. "את תהרגי אותי, כמו תמיד אבל את מכירה אותי טוב מידי בשביל לדעת שלא סתם עשיתי את זה." התעסקתי עם הטבעות שהיו על האצבעות שלי. "את מלחיצה אותי, מה קרה?" לוס הייתה נראת במתח. היא הוציאה לשתינו שתי כוסות מהמדף ומזגה מים בשביל קצת לשבור את האווירה הלא נעימה שנוצרה. "לא קרה משהו קריטי. פשוט, נישקתי את ליאם. יותר נכון הוא נישק אותי אבל אני זרמתי וכיילב לפני זה ניסה לגעת בי אז ברחתי לליאם" התחלתי לספר ולוס כבר הייתה בשוק. "תמשיכי כבר!" היא האיצה בי. "היה מושלם, באמת! אבל רק לכמה שניות! אחרי כמה שניות ליאם פשוט ברח, יותר נכון ביקש סליחה ואז הלך.. לוס עשיתי משהו לא בסדר?? אם כן תגידי לי. אני כבר לא מבינה כלום.." התייאשתי.. רציני. "את רצינית איתי?? התנשקתם והוא ברח? הבן אדם היחיד שלא בסדר פה זה הוא אחותי! רגע, אבל איך בכלל זה הגיע למצב שהתנשקתם?" היא שאלה ואני בעצמי לא ידעתי איך להסביר לה. "גם בשבילי זה היה מוזר. כשבאתי אליו, סתם בשביל לרקוד איתו זה היה נראה כאילו הוא חיכה לי או ראה אותי מתקרבת או משהו כזה. זה הגיוני בכלל?" שאלתי את עצמי גם באותו רגע. עד שאני חושבת שהכל בסדר, הכל מתחרבש לי בשנייה. "אני לא רוצה להשמע מדמיינת אבל יש סיכוי שהוא הסתכל עלייך עוד מתחילת המסיבה?" לוס הציעה את האפשרות הזאת. משהו שלא היה נשמע לי הגיוני.. אבל כשהיא מציגה את זה ככה.