חטף את ליבי

פרק 14

המלצה- eyes shut/ years & years.

מהפרק הקודם-לוסי:

הדלת נסגרה ונשארתי לבדי בשירותים. לוס.. את כל כך לא התגברת עליו. נאנחתי ויצאתי גם אני מהשירותים, ממהרת לקפיטריה כפי שתכננתי מראש, מבינה שביליתי בשירותים יותר משציפיתי.

נ. מ. לוסי-

ברור שעידכנתי את רות בכל מה שקרה! כל פרט ופרט.. כל מבט ונגיעה ו... אני לא יכולה להמשיך לחשוב עליו ככה! היה בנינו רגע קסום שנגמר ואולי ככה הגורל רומז שכנראה להיות זוג זה כל כך לא העתיד שלנו. הוא התגבר, הוא לא צריך מישהי כמוני. וכדאי שאני אתחיל להפנים את זה. אני לא אתן שהזדמנויות בעתיד יתקעו בגלל בעיות מהעבר! ועוד איזה בעיות.. אני פשוט חייבת להתאוורר מכל השטויות האלו.

'הוא בוהה בך כבר שעה לוס.' רות העירה לי בלחש כשבהיתי בצלחת שלי בניסיון לתפוס ללא הצלחה ספגטי ארוך במיוחד. זה קורה לטובים ביותר!!

'את מדמיינת, אם כבר זה על המזלג המסכן שלי' ניסיתי להעביר נושא אבל באמת שמתי לב שמת'יו מסתכל מידי פעם.ורק דיברתי על להתאוורר.. אבל מת'יו- מאיפה להתחיל?! האהבה הראשונה שלי? בגן, ביסודי, עד כמובן קמר.. לוס.. מתיו!! הוא לומד איתנו בבית ספר. הוא באותה שכבת גיל איתי, ילד חכם, גבוה, ציונים טובים ומקובל. מאוד אפילו. הגיוני שהמזלג יותר מעניין ממני.
'הוא מתקרב' רות חייכה חיוך שטני וכבר ראיתי את המבט השובב בעיניה. היא זזה כיסא אחד שמאלה, כאילו ידעה שהוא ירצה להתיישב לידי. עברו 10 שניות מהרגע שרות התיישבה קצת רחוק ומת'יו כבר הולך לקראת השולחן שלנו, עוזב את כל החברים ה'קולים' שלו ומתיישב בכל כך ביטחון. התבוננתי בעיניו החומות ונשאבתי פנימה, אבל זה פשוט לא משתווה לעיניים של.. זה לא קורה לי!!

'אפשר לשאול אותך שאלה?' מת'יו רכן אליי כך שהמרחק בנינו היה קטן, מאוד.
'בטח.. בטח..' ניסיתי להשמע מלאת ביטחון, מה שלו בטוח יש.
'במקרה, רק אם.. אם את רוצה כמובן.. אמ..' מת'יו החל לגמגם. אני רואה ילד ביישן מולי?
'אני פשוט אפסיק לבלבל בשכל ואהיה ישיר! לוס, את רוצה לצאת איתי?'

הייתי בשוק! מת'יו גרייס מציע לי? לילדה שעד כיתה ח' היה לה רסן שהיה יכול לאחסן כלב מסוג רועה גרמני בפנים. אני??

'אני אבין אם את לא רוצה.. אני פשוט..' הוא לא הספיק לסיים את המשפט שכבר שפתיי היו על שלו. ואלוהים מה שהוא ידע מה לעשות איתם.
'וואו! זה היה..' הוא חייך אליי עם פרצוף מופתע. איך לא?! אני בעצמי לא הבנתי מה דחף אותי לעשות את זה. יכול להיות שאני מתחילה להוציא את הרגשות שלי כלפי קמרון? מה שבטוח- אני לא מפשלת עם מת'יו! לפחות אני אנסה.
חצי מבית הספר שלנו כבר הספיק לראות את מה שהתרחש בקפיטריה ולהתחיל להתלחשש בינם. את האמת לא הזיז לי כל כך. אני הולכת על זה.