חטף את ליבי

חטף את ליבי- פרק 13

❤ ההצבעות רק עולות ועולות!!! קדימה אל תאכזבו ואל תפסיקו!! אוהבת אחת ואחד ❤ ועוד משהו! החלטתי להמליץ בכל פרק איזה שיר כדאי לשמוע. והפעם- lay me down של סאם סמית'. לגמרי נותן נקודות למחדבה בפרק הזה. אני אשמח אם תגיבו ותמליצו על שירים ויכול להיות שאחד השירים יהיה השיר המומלץ. אוהבת ❤

נקודת המבט של לוסי:

מכירים את זה שאתם יודעים שאתם חייבים לעשות משהו, משהו ממש חשוב אבל הדבר היחיד שאתם עושים זה לשכב על המיטה, בלי לזוז ולהגיד 'אני חייבת לעשות עם עצמי משהו'. כן.. זה בערך המצב שלי עכשיו. שעה אחרי שרות הלכה ואני עדיין בוהה בפלאפון על המספר של קמרון. בלי ששמתי לב הרגשתי את הכבדות שנוצרה על העיניים שלי ואת הפיהוק האחרון שיצא לי לפני שנרדמתי.

** ** ***

הייתי צריכה את השינה הזאת. שיטטט.. 07:36! שינה טובה או לא- אני אאחר אם אני לא אזיז את התחת שלי עכשיו מהמיטה. הזזתי את השמיכה מעליי וקמתי לשטוף פנים. מבינה שכנראה אמא ראתה שנירדמתי וטיפלה בזה. ירדתי למטה למטבח לקחת משו לאכול לבית ספר שראיתי שיש סנדוויץ מוכן ותפוח עטוף בשקית. 'מאמא' רשום בפתק ליד. אני אוהבת אותה אבל היא בנתה על זה שאני אאחר?! האישה הזאת מיוחדת. לקחתי הכל מהשולחן ועליתי לחדר חזרה. לבשתי ג'ינס סקיני שחור, חולצה לבנה נופלת והוספתי 3 שרשראות נופלות אחת יותר ארוכה מהשנייה, שמתי אולסטאר לבן ועשיתי את הקוקו הכי נפול שיש אבל הכי יפה שיצא לי עד כה. אני מיוחדת. גיחחתי לעצמי. לקחתי את התיק ועפתי לביה'ס.

08:23- הספקתי בכל זאת.עוד 7 דקות שיעור.. פוויי. "אויי סורייי" פלטתי בבהלה כשנתקעתי במלודי בדרך לכיתה. היא לומדת איתי במתמטיקה ופיזיקה. היא פשוט מהממת, הכל אצלה כל כך סימטרי, גבוהה, עיניים בהירות ושיער ארוך בצבע חום. בקיצור וואו. "אני.. סוריי לוס" מלודי השיבה וחייכתי לעברה והמשכתי במהירות לכיתה. שעתיים של היסטוריה עברו מהר. מר מילמן לא כזה נורא בסופו של דבר.

הצלצול הגואל להפסקה הגיע ואני רק רציתי לדבר עם רות ולעדכן אותה לגבי עוד כמה דברים. אחרי ששמתי את הספרים בלוקר, שמעתי מהכיתה הסמוכה קולות אנחה.. הרבה.. תראו הלוקרים נמצאים בקומה מתחתנו ואף אחד אף פעם לא עובר שמה חוץ למי שיש לשים ספרים ולעוף לשיעור הבא...אז יש כיתות ריקות, אם אתם מבינים על מה אני מדברת. בכל מקרה הלכתי בעקבות הקולות. הרגשתי ממש מגעילה שהחלטתי לצותת. לא! אני לא אצותת! התרחקתי מהאיזור והתחלתי ללכת לכיוון הקפיטריה.

'אווו קמרון.. לא.. אל.. אל תפסיק!' רגע מה?!! קמרון!? שמעתי נכון?! פתחתי קצת את הדלת אחרי ששמעתי את קולות ההתחננות של הנערה המסוימת הזאת, כלפי.. קמ..קמרון. הרגשתי כאילו אבן יושבת לי בגרון ואני לא מצליחה להוציא אותה. לא הצלחתי לנשום בכלל אחרי שראיתי מה הלך שמה. לא שמתי לב איך טרקתי בחוזקה את הדלת וכנראה הם שמו לב לזה, אבל לא היה לי אכפת!! קמרון... ו..ומלודי! אוח נו ברור!! כל מה שהוא אמר ועשה לי היו רק שטויות! זאת מלודי.. מי לא ירצה אותה, עזבו מי לא ירצה אותה במיטה.. אני מנחשת..