פרק 8 - יום גורלי

17 1 0
                                    

הגיעו כמה אנשים לבושים בשתי צבעים אדום ושחור ובידיהם שמלה בצבע אדום ונעלים שחורות הם הגישו לי אותם והבנתי שאני צריכה לילבוש אותם החלפתי את הבגדים ולקחתי את הנעלים ביד כי מימה שהבנתי זה מקום "קדוש " עלק ממש מושלם מכאן הם שולחים אנשים לגהנום מה יכול להיות יותר טוב ? חשבתי בציניות , אבל מחשבה מוזרה תקפה אותי בפיתאומיות למה אסור לי להיראות את פניהם של חלק מהאנשים ? מה אני אולי מכירה אותם ?
אחד מהאנשים ( עם המסכה האדומה ) אמר :" כאן אין שמות את תקבלי מספר וכך יקראו לך,ורק אם תגיעי לגן העדן ותיבלדי בתור אדם חדש יהיה לך שם אבל בינתיים את המיספר: 5289 נעים מאוד אני מיספר : 3947 זות אומרת שאני נימצא כאן המון זמן וכדי שתדאי שיש מצב שאת תישארי כאן בדיוק כמוני אז אל תתכנני תוכניות לעתיד כי אולי לא יהיה לך כזה " ואוו הוא מגעיל מענין על מה הוא נדפק פו ? במה הוא עשם אולי ביגלל שלא דיבר יפה לאמא ?! חחחח ואז הוא אמר :" את יכולה להפסיק לחשוב אלי זה מפריעה לי בואי אני אראה לך למה אני מיתקוון
הבטתי לו ישר לעיניים ואז הרגשתי כאב חד בראש ו היתפרצתי בצעקה :" תפסיק " והוא הפסיק "טוב אני מיצתערת " אמרתי בלי בררה אחרת הוא סימן לי לבוא ואני התקרבתי בעדינות השופט נגד אלי להחזיק את ידי בחוזקה ושניה לאחר מיכן הרגשתי כאב ביד מין צריבה כזו וחום וראיתי על ידי צלקת ובה המיספר :5289 ומיד הזיכרון שלי התחיל להיתשתש ושככתי את שמי היתפרצתי וצעקתי :" מה עשיתם לי ? מה עשיתם לכולם במקום הזה ?!" הרגשתי יד על הכתף , הזזתי את ראשי לכיוון הכתף וראיתי את ידו של 3947 לא נעים לי ליקרוא לו המיספר ולא בשמו , לפחות שיהיה לו שם חיבה או משהו בדומה אבל מיספר לאן הידרדרנו ?
הינהנתי לכיוונו והיתקדמנו לשער גדול ושחור עברה בי צמרמורת פחדתי אז מתוך אינסטינקט שילבתי את ידי בידו והיתקדמנו אל תוך הגהנום לא חשבתי שאומר את זה מתישהו אבל הינה הוא הרגע המוזר אבל מה יש לי לצפות אחרי המות הכול אפשרי
רגלי דרכה מאבר לשער הגדול ובאותה השניה ראיתי את כול מה שעברתי על מסך גדול שהופיעה בכול קירות בית המישפט אני תינוקות אני ביום הולדתי הראשון וכך הלאה ופיתעום הופיעה סירטון והוא הראו אותי ועוד כמה ילדים על הגשר צועקים :"ליקפוץ! ליקפוץ! " התחלתי ליבכות זה היה ליפני שנה וחצי אני עדין לא סלחתי לעצמי על כך וכניראה גם העולם לא , ודימעה בוגדנית ירדה מעיני השמאלית והוא ליתף אותי הוא הביט לי בעיניים ואני בשלו ומיד נירגעתי כאילו הוא מרגיעה אותי וישר הבנתי הוא מיוחד , הוא האחד !

המיכתב הסודיWhere stories live. Discover now