פרק 6

35 3 2
                                    

נקוד המבט של שרלין
ישבתי על העננים וכבר התרגלתי לכך שלא רואים אותי , ולא שומעים שכול דימעה שיורדת ביגללי כואב לי הלב (וזה קורה הרבה) כי ככול הנראה אמי זו שבוכה הרבה וגם שלי ואם כבר שלי איפו היא המשכתי לשבת והגיעה אלי מיכתב ועליו רשום :"לשרלין" פתחתי אותו בחשש קל אבל מי זה כבר יכול להיות אני בין העולמות התחלתי לקרוא :'שרלין היקרה בעוד 4 שעות מאז סיום קריאת המיכתב עימדי בבקשה במקום בו נימצאת גופתך ומישם תגיעי למישפט של גן העדן זה כול מה שאת צריכה לדעת ,אבל אם תאחרי המשפט ידכה לעוד שנה שלמה שבה את תיתקעי כאן , אני מזהיר בהצלחה
ניבהלתי אבל ידעתי איפו שנימצאת שלי נימצאת גם הגופה שלי רצתי על העננים שעות ומצאתי את עצמי נופלת על אי בודד המשכתי לרוץ ולחפס את שלי בכול האי וניתקתי במצבה מעץ וחריטה של שמי הבנתי שזו היתה שלי וברגע זה נישברתי ובכיתי אולי גופתי כאן אבל היא לא רצתי וראיתי את שלי מיתכרבת לכיווני עם פרחים ביד ולידה מיתהלכת ילדה וישר זיהיתי זו היתה הילדה מתעודת הזהות של אליס אבל שלי קטעה לי את חוט המחשבה בכך שעברה דרכי זה הרגיש לי כואב כי היא לא רואה אותי והיא בוכה אבל במקום כולשהו הודתי לה על כך שהיא לא שככה אותי , טוב אם גופתי לא כאן אז איפו היא ?

נקודת המבט של שלי
הלכתי עם זר פרחים בידי ולידי היתהלכה אליס לכיוון המצבה הקטנה של שרלין ואז הרגשה מוזרה הכתה בי כאילו שרלין כאן כאילו היא קרובה יותר מאי פעם התחלתי לרוץ בלי לדעת למה ובלי לדעת לאן הגעתי לחוף לצד שלא הייתי בו מעולם וראיתי שם את גופתה של שרלין רצתי אליה והיא... היא .. פרחה את עינייה בפיתאומיות , שביל של דמעות ירד מעיני היתכרבתי אליה ומישהו הכה אותי בראש וגם את שרלין זהו הלך עלי...

נקודת המבט של שרלין
הלכתי אחרי שלי וראיתי את גופתי ונפלתי עליה ופיתעום פקחתי את עיני וראיתי את שלי והיא היתאלפה ואני הרגשתי תחושת כאב בראש אבל עם כול הכאב שמחתי על כך שאני שוב מרגישה כאב ובימהרה עיני נעצמו

המיכתב הסודיWhere stories live. Discover now