המיכתב הסודי

פרק 13

נ.מ שרלין
והיסתובבתי לאחור וראיתי את ... שלי , מה לעזזל קורה כאן ? למה היא כאן ? מה היא מתה ? היא רצה אלי במהירות ואני בכיתי , היא ניגבה לי את הדמעות מלחיי ואמרה "יש לנו עוד זמן אז אני יכולה להסביר לך הכול כולל הכול " ישבתי בציפיה ודעגה והיא אמרה :" אז ההיתי בבית והרגשתי שקולטון נימצא בחדר ומשהוא אמר לי שגם את , טוב על מי אני עובדת ליפני שעה קולטון הגיע אלי לחדר בתוך הגוף של קולטון המחליף ואמר אמר שהוא מיצטער ומיסתבר שלא אני החזקתי אותו כול הזמן הזה אלה משהוא אחר " היא סימה ואני ההיתי בשוק מטורף והראש שלי היה מפוצץ בשאלות אבל שאלה אחת עברה את כולם 'מה מחזיק אותו ?' ההיתי מבולבלת ואז רצתי לכיוון בית המשפט והוא לא היה שם , בכיתי ורצתי לכיוון המסמכים שלי וחיפסתי את כול הטעויות שעשיתי כדי למצוא סיבות להישאר בגהנום עוד קצת רק כדי חיפוש אותו ומצאתי את החט הכי גדול שקיים והנחתי על שולחן השופט והוא החזיר אותי לגהנום , רצתי לביתו והיה שם פטק "אני סוף כול סוף יכול להיות אם אהבת ליבי שולחים אותי לגן עדן " דמעות מילאו לי את עיניי אני לא אראה אותו יותר בחיים !

נ.מ קולטון
שיפרתי את כול מעשי ורצתי לגן עדן ראיתי את .. שלי ? רצתי אליה ושאלתי במהירות :"איפו שרלין ?" פנייה ירדו כלפי מטה והיא אמרה בכול שבור "בגהנום " לא מה עשיתי אוף אני לא מסוגל יותר ליסבול את זה ?! למה הכול תמיד נגדי ?! למה מה קורה כאן שאלתי וצעקתי והיא היתישבה והתחילה לספר רציתי לרוץ בחזרה אבל לא יכולתי הכניסו אותי לאגף הגברים והעבירו אותי בין מיליוני תינוקות ורק ההיתי צריך ליבחור מי אני רוצה להיות הבטתי בילד קטן שער שחור העיניים אפורות הוא היה הכי דומה לי אז בחרתי בוא ושלי בחרה התינוקת ששכבה מולי וכך קיבלתי חיים חדשים , פקחתי את עיני וראיתי את שלי מביטה בי וחיכתי חיוך קטן העבירו אותנו לאותה אם שלי אחותי ? אמי הביטה בי ואמרה רוי , יקראו לך רוי הרפר ולך רוז הרפר זהוא הינה החיים שלכם מתחילים !

כעבור 17 וחצי שנה
רצתי בבית הקומותים אוסף את הדברים האחרונים שלי ליפני מעבר הדירה וכמובן רץ להאיר את רוז ( היא תמיד ישנה עד מאוחר )
היא קמה וצעקתי " מזל טוב ! אחות קטנה " והיא החמיצה את פניה , היא שונאת שאני קורא לה אחות קטנה היא קטנה מימני רק בדקה ועשרים ושלוש שניות אבל בכול מקרה כיף להיתגרות בא , היא היתלבשה במהירות וירדנו לכיוון המכונית שם הורינו חיכו לנו ומילפנינו נסעה מסעית גדולה עם כול החפצים שלנו ואמי האבירה לי מיכתב ואמרה "איזה שהיא ילדה האבירה לי את זה כאשר אני ואבא הלכנו לבדוק את הבית החדש שלנו" ההיתי מופתע מה זה המיכתב הזה אבל ביגלל רוז החטטנית לא פתחתי אותו עד שהגנו לבית החדש רצתי לנדנדה שמאחוריו והתחלתי לקרוא :
'היי קולטון (זות אומרת רוי ) , אני שרלין אנחנו מכירים מהחיים הקודמים שלנו , כן זה ניראה הזוי אבל אנחנו מכירים ואם אתה לא זוכר אותי יש תמונה במעטפה , וכתובת , אז רק רציתי להגיד לך תודה על הכול ושתימסור דש לשלי ( זות אומרת רוז ) אוהבת ומצפה להיפגש אקטביה (זות אומרת שרלין ) '
סימתי לקרוא את המיכתב והכול התחיל לחזור אלי מה שקרה בגהנום ומה שכרה ליפני זה בחיי הקודמים , רצתי במהירות לכתובת הזו ופתחה לי ילדה עם עיניים בצבע דבש ושער חום ומיבלי לשאול שאלות זיהיתי את העיניים שלה ונישקתי אותה מיבלי להסס אפילו לו לשניה אחת !

טוב בנות זה לא הסוף אלה רק ההתחלה תהנו ותגיבו והפרק הבא יעלה בסוף השבוע אוהבת ובינתיים תוכלו להנות מישאר הסיפורים שלי ביי ושבוע טוב !