נערת הכוח

Part 3

״אני בבית!״ צעקתי ונכנסתי הביתה, לא היה מענה אז תיארתי לעצמי שאמא שלי לא בבית. נאנחתי ועליתי לחדר, מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה רק לישון. הורדתי את בגדיי והחלפתי לבגד בית פשוט וזרקתי את עצמי על המיטה.

״תעזוב אותי!״ התחננתי והרגשתי דמעות על פניי- לא בגלל שהוא תפס בי כל כך חזק אלא בגלל שלא הייתה לי אפשרות להילחם בו. ניסיתי לשחרר את ידי אך ללא הצלחה.
״אל תתנגדי לי, שתי שניות ואת הולכת״ האיש בעל הצלקת אמר לי, הזזתי את גופי ללא הפסקה וניסיתי לבעוט בו. ״למה את מתנגדת?״ הוא צרח ״כי אני נלחמת על מה שחשוב לי״

התעוררתי ושמתי את ידי על הלב והרגשתי את דפיקות ליבי. ״חלום ארור..״ מילמלתי וסרקתי את החדר כאילו האיש מהחלום יצוץ מאיזשהו מקום.
קמתי, ירדתי למטבח ומילאתי לי כוס מים היום הולכת להיות לי עם אמא שיחה ארוכה חשבתי לעצמי.
דיפדפתי בערוצי הטלוויזיה מחפשת משהו מעניין לראות כבר השעה שבע בערב אמא שלי עוד לא חזרה, והחלטתי להתקשר אליה. צלצול אחד, צלצול שני, צלצול שלישי, מענה קולי נאנחתי והלכתי לחדר לבשתי שורט, גופיה ושמתי מעל סווצ׳ר שחור נעלתי את כפכפי האוויאנס לקחתי כסף חיברתי אוזניות לטלפון ויצאתי מהבית לאחר שנעלתי את הדלת.
שמעתי מוזיקה והתקדמתי לכיוון הפיצרייה, הייתי רעבה ולא היה לי כוח להכין משהו בבית, הורדתי את האוזניות והתקדמתי לעבר הקופה ״כן?״ נער שאל וכשהרים את ראשו ראיתי את בן, ״היי את זאת מקבוצת מתמטיקה, אמ... קייט?״ ״קיילי״ תיקנתי אותו ״שם יפה לילדה יפה״ הוא אמר גיחכתי וחייכתי לעברו ״תעשה לי מגש של שש עם תוספת זיתים״ אמרתי לו ״אוקיי עשר דקות זה יהיה מוכן״ הוא אמר והנהנתי לחיוב,
התיישבתי באחד מהכיסאות והמתנתי.
׳יום שישי מסיבה, את באה איתי.׳ ג׳ניפר שלחה לי הודעה ׳מי החליט?׳ השבתי ולאחר שנייה קיבלתי עוד אחת ׳אויש נו, שתינו יודעות טוב מאוד שאת מחכה למסיבה כבר המון זמן׳ גיחכתי איך היא מכירה אותי טוב ׳צודקת, איפה?׳
׳אני עדיין לא יודעת, אני אדבר עם שני ואברר׳ שני היא יחצנית מסיבות, בן התיישב בכיסא מולי והביט בי הרמתי את ראשי החזרתי לו מבט וחזרתי לטלפון ׳טוב נדבר׳ השבתי לג׳ניפר והנחתי את הטלפון על השולחן ״מה?״ שאלתי כשראיתי את בן מביט בי ״את יודעת התכוונתי לזה שאת יפה״ הוא אמר וחייכתי אליו מנסה לא לענות לו שאני יודעת טוב מאוד שעוד בנות שמעו את המשפט הזה מפיו ״הפיצה שלך מוכנה״ ״אז איפה היא?״ שאלתי ״ליד הקופה, בואי נעשה עסקה״ הוא אמר והביט בי ״איזו מין עסקה?״ ״את נותנת לי את מספר הטלפון שלך והפיצה עליי״ ״אתה יודע, יכולת לבקש את המספר שלי גם בלי שהפיצה תהיה עלייך״ אמרתי וגיחכתי ״כן, אבל הקטע זה שאני רוצה שזה יהיה עלי״ הבטתי בו והוא בי, היה בינינו איזה קרב מבטים קצר ״אוקיי״ השבתי בתבוסה ונאנחתי הוא חייך חיוך ניצחון ״תגיד.. איך זה שלא ראיתי אותך עובד פה?״ שאלתי בסקרנות אני תמיד קונה כאן פיצה ואף פעם לא ראיתי אותו כאן ״עברתי לכאן מעיר אחרת עם בריאן וטום, ראיתי שצריכים עובדים כאן אז חשבתי שלא יזיק לי לעבוד״ הוא ענה ״אה״ מילמלתי וחייכתי לעברו היו לי מלא שאלות בראש לשאול אותו אבל לא רציתי לשאול יותר מידי.
התקדמתי לכיוון הבית אחרי שהבאתי לבן את המספר וניסיתי בכל זאת לשלם לו אך הוא התנגד, נכנסתי הביתה וראיתי את אמא שלי יושבת בספה ״קיילי הנה את!״ היא התקדמה אליי הסתכלה עליי ״איפה היית?״ ״אני צריכה לשאול אותך את אותה השאלה״ הבטתי בה במבט זועף והיא נאנחה ״הייתי באמצע נהיגה וגם נתתי לאליסון טרמפ הביתה בדרך״ היא אמרה, אליסון היא החברה הכי טובה של אמא שלי וכמו דודה בשבילי, ״טוב״ אמרתי ״קניתי פיצה״ הוספתי בחיוך מזויף והצבעתי על המגש.
לאחר שסיימנו לאכול ואחרי שפיטפטנו המון על היום שעבר ובלה בלה בלה, הגיע הזמן לשאול אותה אחרי 11 שנה למה יש לי את הכוח הזה. ״אמא״ מילמלתי והבטתי בה היא המהמה בכדי שאני אמשיך ״למה יש לי את הכוח הזה?״ שאלתי בזהירות היא הרימה אלי את ראשה בחדות והביטה בי. לאחר שהיא לא ענתה התעצבנתי ״אמא״ הרמתי את קולי אך היא עדיין לא ענתה
״את יכולה לעזאזל להגיד לי למה הכוח הזה אצלי? ולמה פאקינג 11 שנה אני לא יודעת למה אני מתאמנת כל הזמן ומוציאה את הפאקינג נשמה שלי בלהתיז מים בעצבנות ולנסות מהלכים חדשים בכל יום עם הכוח המפגר הזה ולמה אני צריכה להסתיר אותו מכולם, הדבר היחידי שאמרת לי הוא שקוראים לזה ׳כשף מים׳ ולא יותר מיזה, למה אני לא יודעת כלום? הדבר הזה אצלי בגוף אמא! הגיע הזמן שתדברי ותסבירי לי כמה דברים את לא חושבת?״ צעקתי עליה ולקחתי אוויר אחרי שהוצאתי את המילים מפי. היא שתקה לרגע והוציאה אנחה ״את צודקת קיילי, הגיע הזמן..״ היא אמרה ולחשה את המילים האחרונות.

---
אני שמחה לראות שיש קוראים, שיהיו 2 דירוגים אני אעלה את הפרק הבא❤️