נערת הכוח

Part 4

ו..... אני ממשיכה את הסיפוררר (: למרות שלא הגעתי ל2 הצבעות. לא נורא, תהנו מהפרק❤️

היינו במרתף אני ואימי. היא הזיזה כמה מהספרים שבסיפריה ופתחה קרש עץ בגב הסיפריה, עקבתי אחרי כל צעד שהיא עושה, כשהורידה את קרש העץ היה מונח שם ספר עבה שהיה עליו אבק הבטתי בו בבלבול, חקרתי כל דבר מאחורי גבה של אימי חיפשתי בכל פינה אם זה רמזים או כל דבר שקשור לכשף מים הזה ולא מצאתי כלום, לא תיארתי לעצמי שיהיה שם משהו מוסתר, ״מה זה?״ שאלתי, היא לא ענתה והתקדמה לעבר הפסל שהיה על השידה על יד הקיר, היא הוציאה משהו מהספר וראיתי שזה מין מפתח, היא הכניסה את המפתח לפיו של הפסל, סיבבה שני סיבובים והקיר זז. רגע מה? הבטתי בהלם על הקיר והפנתי את מבטי אל אימי שרק הסתכלה על החדר והתקדמה לעברו.
הקיר נסגר וסרקתי את החדר הוא היה מלא באבק, כאילו שנים לא נכנסו אליו
״עברו שנים מאז שהייתי פה״ אמא פתחה את פיה כאילו קראה את מחשבותיי והבטתי בה ״סבתא שלך הראתה לי את המקום הזה״ היא אמרה והביטה בי ״סבתא שלי?״ לא הכרתי את סבתי, אמא אמרה שהיא חלתה באיזו מחלה ונפטרה ממנה. ״כן, באותו הזמן אני הייתי בחודש השלישי של ההריון. לפני שהיא מתה היא כתבה מכתב וביקשה להעביר אותו לילדה שתיוולד לי, הנכדה שלה שזו בעצם את״ ״אני? אבל היא לא הכירה אותי אפילו, ואיזה מכתב? ומה זה קשור בכלל? אני-..״
״קיילי, אני יודעת שיש לך המון שאלות בראש, אני רק צריכה שתקשיבי לי ואחר כך תשאלי מה שתרצי, טוב?״ היא קטעה אותי והנהנתי לחיוב
התיישבתי על ספה קטנה שהייתה מלאה באבק אך זה לא הזיז לי ואמא התיישבה גם
״סבתא שלך נפטרה 30 יום לפני שנולדת. המילים האחרונות שאמרה לי היו ׳תשמרי על התינוקת לא משנה מה יהיה, את חזקה ואת תסתדרי לגדל אותה אני בטוחה בזה, אבא שלך מחכה לי למעלה אני לא רוצה לעכב אותו. תעבירי לנכדה שלי את המכתב ביום בו תהיי מוכנה׳. כך היא אמרה לי, לא היה לי מושג מה ילך לקרות הייתה לי שאלה אחת בראש- איך ממשיכים מכאן?
ולאחר כמה שניות בודדות עורה הפך ללבן ועיניה נשארו פקוחות״ היא אמרה ודמעה זלגה במורד לחייה. בחיים לא ראיתי את אמא שלי בוכה. שתקתי, הנחתי את ידי על ידה וחייכתי חיוך קטן של ׳הכל בסדר׳, למרות שכלום לא בסדר. לראות את אמא מתה לידך זה בכלל לא בסדר. היא הביטה בי, לקחה נשימה והמשיכה ״ביומיים הראשונים לא רציתי לאכול שום דבר, לא היה בי את הכוח לכלום. אבל אז אליסון החזיקה בידי ואמרה ׳את מרעיבה את התינוקת, זה לא טוב בשבילך ולא בשבילה׳ ובאותה השניה נזכרתי במילותיה של אימי, ׳לשמור על התינוקת לא משנה מה יהיה׳ באותו הרגע התעשתי וחזרתי לעצמי לאט לאט. השבעה לא הייתה לי קלה בכלל, גם בגלל כאבי ההריון וגם הכאב הנפשי של לאבד אמא.״ היא אמרה והסתכלה לצד, המילים שלה כאבו לי כל כך ועוד יותר כאב לי שלא הספקתי להכיר את סבתי, ״לאחר חודש את נולדת, וסבתך צדקה, לשמוע בכי של תינוק.. את היית המתנה שלי החזרת לי את החיוך״ היא מחתה את דימעותיה וחייכה, חייכתי אליה בחזרה והחזקתי את ידה ״קיילי, את לא קיבלת את הכשף לפני 11 שנים״ היא אמרה והשפילה את ראשה ״את רק גילית אותו לפני 11 שנים, את בעצם נולדת עם הכוח הזה..״ היא הרימה את ראשה והביטה בי ״סבתא שלך לא מתה ממחלה.. הרגו אותה כי היא ידעה המון, וגם כנראה ידעה שאת אמורה לקבל כוח״ היא אמרה, פי נפער והתמלאתי בכעס ״מה״ פלטתי ״אלו שהרגו אותה לא רצו שהיא תעזור לך, הם ככל הנראה ידעו שאמור להיות במשפחתנו מישהו שיקבל את הכוח ורק אלוהים יודע איך הם יודעים. לא רציתי לומר לך את האמת כי לא רציתי שיהיה בך עצב או פחד.. כי אני בעצמי פחדתי ודאגתי לך, סבתא שלך ידעה הכל על כל כשף, יש ארבעה אלמנטים- אדמה, מים, אש ואוויר. כאן, החדר הזה רק אני וסבתך יודעות שהוא קיים ועכשיו גם את, אני לא יודעת מי אלה שהרגו אותה וזה הדבר שממנו אני מפחדת. במזל, הם לא מצאו את המקום הזה והם לא יודעים שאנחנו גרות כאן, לא היה בי את האומץ לחקור ולקרוא את כל מה שיש פה בחדר, אז עד היום זה היה נעול. מה שאני יודעת הוא שלך יש את כשף המים ואת היחידה בעולם שנולדת עם כוח.
רציתי שתסתירי את כוחך כי את בסכנה קיילי, אם העולם היה יודע שיש לך כוח זה היה מגיע לאנשים הלא נכונים והיו הורגים אותך״ היא אמרה וליטפה את לחיי ״אלו שהרגו את סבתך מחפשים אותך, כרגע הם לא יודעים איפה את כמו שאנחנו לא יודעות איפה הם וטוב שכך. אני יודעת שאת חזקה כי זו מי שאת. את יכולה להסתכל, לקרוא ולחקור את מה שיש כאן. רק מה שלא יהיה, תשמרי על עצמך מותק״ היא סיימה לומר, הביטה בי ונשקה ללחי.
היה לי מלא לשאול, לדבר, אך פי לא הוציא הגה. הכל הדהד לי בראש.. יש לי אויבים עכשיו?

״את קראת את המכתב?״ שאלתי את אימי כשכמה דקות אני בוהה במעטפה שבתוכה נמצא המכתב שסבתי כתבה ״האמת שלא״ היא הרימה אלי מבט וחזרה אל הדפים. אנחנו כבר מעל לשעה כאן בחדר הסודי הזה.. קראתי ספרים על הכשפות שלי, ראיתי דפים עם מידע על כוחי ואפילו מצאתי מגילות כשף של מים, היו גם של אוויר,אש ואדמה עם מהלכים ותרגילים חדשים, כמובן שלקחתי רק את המגילה עם כשף המים בכדי ללכת למקום שלי וללמוד בו.
יש לי מקום בים שאין בו אף איש שדורך בו, הוא סגור מהצדדים בחומה מקיפה ובאמצע יש מעיין זורם כך שאני יכולה להתאמן בכשפות מבלי שיראו אותי.
״את לא הולכת לקרוא את המכתב?״ אמא שאלה כשעדיין ראשה לכיוון הדפים ״עוד מעט״ מילמלתי ״קיילי, אם את עדיין לא מוכנה לקרוא אותו אז אל, תקראי אותו אך ורק שתהיי מוכנה. עכשיו אני עולה לישון יש לי לעבוד מחר, סגרי אחרייך את החדר ותשמרי אצלך את המפתח בסתר. לילה טוב מתוקה״ היא נשקה לראשי לחצה על מתג שפתח את הקיר הזז, יצאה ולאחר מכן הקיר נסגר. החזרתי את מבטי למכתב ולקחתי נשימה עמוקה.

---
"It's been a long day without you my friend, and I tell you all about it when I see you again...."
אי אפשר היה לשים את השיר המקורי:[
אז שמתי את זה שהכי יפה, הרגשתי שהשיר הזה מתאים בדיוק לפרק. מה אתם אומרים?☺️
חחחח ולקחתי תמונה מאווטאר😂
2 דירוגים ממשיכה❤️