נערת הכוח

Part 8

הנה לכם עוד פרק, תהנו❤️

*לאחר חודשיים*

״דיי״ צחקתי והסתרתי את פניי, אני ובריאן ישבנו בפארק והוא לא הפסיק לצחוק על זה שכשיצאנו מהגלידרייה ניתקלתי בנערה ונפל לה הטלפון, במזל הוא לא נשבר אך למרות שהתנצלתי קיבלתי ממנה צעקות שלא הפסיקו, התעצבנתי עליה ואמרתי לה שהטלפון שלה בסדר גמור אך זה לא הזיז לה מלהפסיק את הצווחות הנוראיות שלה אז לקחתי את הטלפון שלה מידה והפלתי בכוונה הולכת משם בעצבנות משאירה אותה בהלם ומאחורי את צעדיו של בריאן שמנסה להגביר את הקצב שלי וצוחק מהמקרה.
״את לא מבינה איזה פרצוף היא דפקה אחרי שהלכת״ הוא צחק והחזיק את בטנו.
החודשיים האלו עברו כמו טיל. לא שכחתי את מה שבריאן עשה למעני באותו הערב של המסיבה והודתי לו על זה אין ספור פעמים. מאז אני יודעת שאפשר לסמוך עליו ואני חושבת שזה מה שקירב בינינו. צחקתי ושמעתי את ציפצוף הטלפון של בריאן שצחוקו דעך ומיהר להרים ולעבוד, גילגלתי את עיניי התרגלתי כבר לעבודה הזאת שלו, יצא פעם ששאלתי במה הוא עובד והוא אמר לי שזו עבודה אצל אבא שלו ולא יותר מיזה. הוצאתי את הטלפון שלי מדפדפת באינסטגרם ומקבלת הודעה מאמא שלי
׳הכל בסדר? מתי את חוזרת? מתחיל להחשיך׳ היא שאלה ונאנחתי, לפני חודשיים סיפרתי לאמא שלי את מה שקרה בים ומאז היא דואגת לי יותר ויותר, אני לא זוכרת מה קרה כל כך כי הכל הלך מהר מידי. מה שבטוח מהאנשים האלה לא שמעתי.

*פלאשבק*

הם החזיקו את ידי וגררו אותי לאורך החוף הריק, ראיתי את השמש השוקעת וירדה בי כל טיפת תקווה שאוכל להלחם ומה שרציתי באותו הזמן זה את הבית. ניחשתי שהם לוקחים אותי לחנייה שהיא בסוף אורך החוף. ניסיתי להשתחרר, לבעוט, כל דבר בכדי לעשות משהו אבל לא הצלחתי. פתאום משום מקום גל ענק הגיע וכיסה את החוף כולו, נסחפתי עם הגל והרגשתי את הידיים שלי משוחררות מיהרתי לייצר בועת מים סביב ראשי בכדי לנשום.
פקחתי את עייני וראיתי את הזריחה, הייתי שכובה על החוף הבטתי מסביב לא היה זכר לאנשים עם המסכות והוצאתי אנחת הקלה, תוהה מאיפה הגיע גל העוצמה הזה.

*סוף פלאשבק*

׳אני בסדר, עוד מעט׳ כתבתי וחזרתי לאינסטגרם ״אני צריך לזוז״ בריאן הרים את ראשו לאחר כמה דקות וקם ממקומו ״הו אוקיי״ קמתי ממקומי גם אני, זה אומר שעכשיו אחזור אמא, חשבתי לעצמי. ״את בטוחה שאת לא רוצה שאלווה אותך?״ בריאן שאל ״כן מציק, אני לא ילדה קטנה״ אמרתי ברוגז ״טוב אנגרי גירל״ הוא אמר ושלחתי לעברו מבט. הוא אימץ את הכינוי הזה מהרגע שהכרנו.
הוא נישק את לחיי מעביר בי צמרמורת והבטתי בו הולך, זה בזמן האחרון ככה, כל נגיעה קטנה שלו בי גורמת לצמרמורת, ניערתי את ראשי והתקדמתי לכיוון הבית.
״אני כאן״ נכנסתי הביתה וירדתי לחדר הסודי, מאז מה שקרה אני לא חזרתי לחוף למרות שזה היה המקום שהרגיע אותי ונתן לי לשחרר את כוחי, אז אני נכנסת לחדר הסודי עם דלי מים שמוכן לי שם ומתאמנת.

שיחררתי את ידיי והחזרתי את המים לדלי, עוד שבוע יש לי בגרות והיא בהיסטוריה- המקצוע הכי שנוא עליי. זה הבגרות האחרונה לשנה ועוד פחות מחודש וחצי חופש. בסופ׳ש יש יום הולדת לג׳ניפר ואנחנו מתכננים לה מסיבת הפתעה ענקית אצלה בבית, לא היה לי מה לעשות אז עליתי לחדר ופתחתי את ספר היסטוריה קוראת, מסכמת את החומר וחושבת לעצמי, למה לומדים היסטוריה אם היא שייכת לעבר?
צילצול הודעה מהטלפון הוציא אותי מריכוז ונכנעתי לו, הרמתי אותו מהשידה וראיתי שהיא מבן ׳היא תאהב את המתנה את חושבת?׳ הוא רשם ושלח תמונה של שרשרת לב בצבע זהב עדין, ואו, הם קצת זמן ביחד אבל מפנק הגבר. זוכרים את המסיבה והבחור שרקד עם ג׳ניפר? זה לא אחר מאשר בן. הם יתידדו זה עם זה והתקרבו והם יחד עכשיו. מתוקים כאלה. בן בשבילי הוא כמו אח גדול, בדיוק כמו שון.
׳היא תתעלף על זה׳ השבתי לו והנחתי את הטלפון חזרה על השידה.
לא הייתי מרוכזת עכשיו ללמוד היסטוריה אז העפתי את הספרים הצידה ושקעתי במחשבות שנדדו לבריאן ופעימות ליבי החלו לדפוק בקצב מהיר רק מהחשיבה עליו, יכול להיות שאני מתחילה לפתח רגשות לבריאן?

--
מה אתן חושבות על הסיפור עד עכשיו? ♥
3 דירוגים ממשיכה❥