|4|

4.2K 340 89
                                    

מצאתי את עצמי בתור בארוחת צהריים בבוקר שאחרי. שרה, כרגיל, עמדה לידי, בידיים ריקות. אולי זה בגלל שהיא נראית כל כך מצוברחת, אבל אני לא הולכת להקריב את התאבון שלי. לקחתי רק 5 עוגיות למגש שלי.

"את בטוחה שאת בסדר?" ניסיתי להיות הכי עדינה אלייה. היא נראית מעט רגישה.

"כן, רק בואי נלך." היא אמרה, הולכת קדימה, אפילו שלא סיימתי לקחת את האוכל שלי. שילמתי במהירות, ועקבתי אחרייה.

בזמן שהלכנו, יכולתי לראות את הארי עם חבר שלו בשולחן שלנו. הוא נתן חיוך קטן לשרה, אבל היא רק גלגלה את עינייה. בסוף ישבנו בשולחן אחר בסוף הקפיטריה.

"עשית את שיעורי הבית שלך במתמטיקה?" ניסיתי להתחיל שיחה. אולי לא הייתי צריכה... מכיוון ששרה התחילה לבכות.

במבוכה קמתי מהכיסא שלי, והלכתי לצד שלה. ניסיתי לנחם אותה, מחבקת את הכתף שלה עם זרועי. היא בטח הייתה מאוד מצוברחת כי הנזלת נזלה מהאף שלה, ולא היה לה אכפת בכלל.

"מה הארי עשה, לילה שעבר?" סוג של שאלתי את שרה, ודיברתי לעצמי באותו הזמן. ידעתי שהיא לא הולכת לענות. אבל אני גם יודעת מי כן.

אני: מה עשית?!

חיכיתי כ15 דקות עד שקיבלתי תשובה.

חצוף מזדיין: אני מצטער.. לא היה לי מושג.. אני באמת מצטער..

אני: על מה?!

חצוף מזדיין: אני מבין אם את לא רוצה לדבר איתי..

אני: מי זה היה?

משהו רע קרה אם הוא הצטער. ממה שראיתי עד כה, הארי נראה כמו אדם שלא יצטער בקלות. אם משהו קרה, מישהו עשה את זה. והמישהו הזה, הולך להירצח הלילה.

חצוף מזדיין: ליאם פיין

"ל-ליאם פיין?" לחשתי לעצמי. הוא בכיתת הפסיכולוגיה שלי. הוא יושב בדיוק לידי, למען האמת. הוא האדם הכי נחמד שאי פעם הכרתי. מה הוא עשה?

-

אחרי ארוחת צהריים, לקחתי את שרה בחזרה למעונות שלנו, ווידאתי שהיא הולכת להישאר. היא לא הולכת לאף אחד מהשיעורים שלה. היא צריכה לנוח.

ביד השנייה, אחזתי בספרים שלי ורצתי לכיתת הפסיכולוגיה. אני הולכת למצוא את ליאם ולדבר איתו.

כשהגעתי לכיתה, הופתעתי לראות את הארי נשען נגד הדלת עם ידיו משולבות. למי הוא מחכה? הסתובבתי ועשיתי כאילו אני מחפשת משהו. לא רציתי להיתקל בו.

"ארנולד! ארגו? אנג'לה?!" הארי צעק למישהו במסדרון. התעלמתי מכך, והחלטתי להתיישב על אחד מהספסלים שליד הכיתה. "ארנולד?"

"מה?" הרגשתי זרוע על הכתף שלי. הסתובבתי כדי לראות את הארי מביט ישירות לעיניים החומות שלי.

"קראתי לך! את לא ארנולד?" הוא היה בהחלט מבולבל. גם אני, בהחלט מבולבלת; מאיפה לעזאזל הוא הביא ארנולד?

"השם שלי זה לא ארנולד? אני ארין," נעצתי בו מבט.

"הו," פניו נהיו מעט סמוקות באדום, והוא פתח את פיו, ואז סגר, ואז פתח שוב, "ש-שרה בסדר?"

"לא." הוא נראה לחוץ.

"את יכולה להגיד לה לסמס לי בחזרה? אני באמת צריך שהיא תסמס לי בחזרה." ומבלי מילה אחרת, הוא הסתובב על עקביו, והלך.

"כמובן," לחשתי לעצמי, מוציאה את הטלפון שלי. שכחתי שאני מתנהגת כשרה.

-

חצוף מזדיין: היי שרה:) כדי לפצות על לילה שעבר, חשבתי שתרצי לצאת איתי לארוחת ערב? אני אקח אותך לכל מקום.. את מחליטה! תרגישי טוב...כל האהבה xx

"כל האהבה בתחת שלי," צחקתי בקול, מה שגרם לאנשים להביט בי.

אני: כל האהבה? באמת?

חצוף מזדיין: אני באמת אוהב להגיד את זה :) אז לגבי ארוחת ערב?

אני: חכה

חצוף מזדיין: ?

שרה לא מרגישה טוב. איך אני אמורה לתת לה ללכת דרך הסבל שלה לדייט עם הארי?

אני: לא

חצוף מזדיין: ?

אני: אני לא הולכת איתך

חצוף מזדיין: בסדר! אני אאסוף אותך ב6 :)

אני: לעזאזל לא

בדיוק כשסיימתי לשלוח את ההודעה שלי, השעון המפגר צלצל. לעזאזל. רציתי אל תוך הכיתה, עיניי חוקרות את הכיסאות שיושבים בהם תלמידים. חיפשתי את ליאם.

Nudes (Harry Styles AU)Where stories live. Discover now