|15|

3.5K 332 192
                                    

נקודת מבט של הארי

פישלתי. פישלתי בגדול. חשבתי שעשיתי את הדבר הנכון... שרה אמרה לי שכן, אז האמנתי לה. אבל זה נגמר בכך שלא השגתי שום דבר ופגעתי בארין אפילו יותר.

היא בטח חושבת שאני זין ענק עכשיו. איך לעזאזל אני אמור לגרום לה לחבב אותי עכשיו? אני בטוח שהיא שונאת אותי אפילו יותר.

אם רק יכולתי להחזיר את הזמן.

אחרי שהודיתי ברגשות האמיתיים שלי לארין בשירותים, ריח מוזר הוביל אותי לפתוח את האסלה. לעזאזל. נגעלתי. ידעתי שהרחתי משהו מוזר ברגע שהגעתי.

כמעט התעלפתי מהמראה הדוחה, אבל החזקתי את עצמי, והתנהגתי כמו גבר בכך שסידרתי את האסלה. אחרי קול ההקלה של הפתיחת מים, רצתי לאיפה שארין אמורה להיות.

למרבה המזל, היא עדיין ברחה ממני אז קראתי לה. הייתי צריך כבר להתעלף בשירותים כדי ארין הייתה בזרועות של לואי. הממזר הזה.

לפני שהחלטתי ללכת לדבר עם ארין, סיפרתי ללואי הכל. הוא התעצבן, כן, אבל כאותו מין גברי, הוא אמר לי שהוא יעזור לי. אבל כמובן שהוא שיקר.

הרגשתי את הלב שלי מתנפץ לחתיכות קטנות, ואת החזה שלי שנעקץ מהתוצאה. ארין נישקה את לואי. זה שבר אותי.

בכל הזמן הזה, חשבתי שהייתה לי תוכנית מושלמת כדי להשיג אותה אל תוך הזרועות שלי, אבל בגלל התוכנית שלי, היא התעניינה במישהו אחר.

לא יכולתי רק לעמוד שם, לצפות. הייתי חייב לעשות משהו. אבל אז שוב, לא הייתי צריך.

כשמשכתי את לואי מארין, העצבים שלי השתלטו עליי. אבל העצבים של ארין השתלטו גם עלייה. היא אגרפה אותי בפנים.

התגובה הראשונה שלי הייתה לעסות את המקום הכואב, אבל כשהבטתי בחזרה לאדם שהיכה אותי, הרגשתי שהכו אותי שוב.

ארין נראתה כל כך מאוכזבת. היא הייתה פגועה. אולי היא כן חיבבה אותי, אבל שיניתי את זה היום בכך שגרמתי לה לשנוא אותי. לראות אותה כל כך עצובה גרם גם לי להיות עצוב.

"אל תדבר איתי שוב!" היא הזהירה. אבל למרבה הצער, לא יכולתי למלא את הבקשה שלה; רציתי, אבל הייתי אנוכי.

אני עכשיו עומד מול כיתת האנגלית שלה, מחכה. יש לי קאפקייק משוקולד בידיי, ואני הולך להתחנן אלייה שתסלח לי.

כשהפעמון צלצל, התלמידים מיהרו החוצה, רצים לכיוון בר החטיפים או לשיעור הבא שלהם. המשכתי לחכות לארין אבל היא לא יצאה.

שוכנעתי שהיא לא הגיעה לכיתה, באיטיות הסתובבתי. אבל לקחתי מבט חטוף אחרון בכיתה דרך החלון הקטן, והנה היא; מדברת לגבר שנראה טוב. זה גרם לי לקנא נורא.

"תודה, מר מאליק." היא הודתה למורה, מחייכת. אלוהים, החיוך הזה; יכול להבהיר את היום של כולם. "אני אסמס לך." לסמס? זה לא חוקי?

"את מתכוונת באימייל, ארין." הוא קרץ, גורם ללחיים שלה להפוך לורודות. הידיים שלי הפכו לאגרופים. הוא מפלרטט? "מערכת יחסים של אסמסים היא אסורה, כאן."

"הו, קדימה, זאין, אתה עוקב אחרי החוקים יותר מידי." היא הכתה אותו בזרוע שלו בצחוק, גורמת גם לו להסמיק. לא יכולתי רק לעמוד שם ולצפות בהם  מפלרטטים. דפקתי על הדלת ונכנסתי.

"היי ארין!" ראיתי את הבעת הפנים השמחה שלה נופלת. הרגשתי אשם.

"ביי, מר מאליק." היא הסתובבה על עקבייה, והלכה במהירות אל הדלת. עצרתי אותה.

"ארין, אנחנו יכולים... לדבר?"

"לך תזדיין, הארי, אמרתי לך לא לדבר איתי שוב." נאנחתי.

"אני, אמ, הבאתי לך קאפקייק משוקולד?" נתתי לה את החיוך עם הגומות שלי, מקווה שהיא לפחות תיקח את הקאפקייק. על מי אני עובד, היא בחיים לא תסלח לי.

היא הביטה בקאפקייק, מכווצת את גבותייה. התחלתי להעביר את הקאפקייק מתחת לאף שלה, והיא הזעיפה את פנייה.

"אני לוקחת את הקאפקייק," (-דיי ארין זאת כל כך אני נודרת) היא חטפה את זה מהידיים שלי, אבל הייתי שמח. "עכשיו, באמת, עוף מפה."

למרות שלא רציתי, נתתי לה ללכת. לא רציתי להרגיז אותה אפילו יותר. צפיתי בה עוזבת את הכיתה, עוזבת אותי בכיתת האנגלית שלה יחד עם מר מאליק.

"אל תפגע בה." הוא אמר בשקט, תופס אותי לא מוכן.

"מה?"

"אמרתי, אל תפגע בה, בסדר?" התחלתי לשנוא אותו. מי הוא חושב שהוא?

"אני מצטער, פעם אחרונה שבדקתי, אני לא שם זין על מה שאתה חושב." הוא התחיל לצחוק.

"תקשיב, ילד, היא תלמידה טובה שלי, ואני שונא לראות את האישיות השמחה שלה נהרסת בגלל מישהו מחוץ לכיתה."

בדיוק שהתכוונתי לענות, הרגשתי את הרטט של האייפון שלי בכיס האחורי שלי. הבטתי במר מאליק פעם אחרונה לפני שהוצאתי את הטלפון שלי וקראתי את ההודעה.

שרה: תפגוש אותי בחדר שלי. ארין לא הולכת להיות כאן.

"תראה, פשוט אל תדאג לגבי מה שקורה לארין." לגלגלתי, הולך אל הדלת. המשכתי לשמוע את מר מאליק צוחק, ממלמל משהו על "הילדים של היום."

Nudes (Harry Styles AU)Where stories live. Discover now