והנה מתחילה לה שנה הלימודים.
כיוונתי את השעון המעורר לשעה 5:00, מרחתי קרם פנים, נכנסתי למיטה ועצמתי את עיני. חלמתי חלום והוא הרגיש מציאותי, הרגשתי אותו זורם בדמי. חלמתי שאני חולה, החלום לא היה ברור במיוחד אך אני זוכרת שישבתי בכיסא בבית חולים מחוברת לאינפוזיה וסטפן עמד מולי ועל פניו דמעות ולאחר מכן התעוררתי.
השעה הייתה 5:00 ושמעתי צילצול חזק. התיישבתי על המיטה ובהיתי בקיר, התעלמתי מהחלום המוזר והתחלתי להתארגן. ירדתי למטבח והנה סטפן יושב לו מול הטלויזיה וצופה בחדשות.
"להכין לך משהו לאכול?"-שאל אותי אחי,
-"כן,פנקייק עם תותים",
"בכיף אחותי היפה"- אמר סטפן בחיוך ולקח לגימה מכוס הקפה המונחת על השולחן.
אכלתי את הפנקייקים,הודיתי לסטפן ועליתי לחדרי להתאפר ולהתלבש.
לבשתי שמלה כחולה קצרה עם נעלי סירה בצבע תואם לשמלה ויצאתי לבית הספר.
כאב לי הראש והרגשתי סחרחורת כשעברתי את הכביש, לא חששתי מכך בהנחה שזה מכך שלא ישנתי כהוגן.
נכנסתי לבניין וניגשתי לחדר מספר 9. צעדתי לעבר החדר ופתחתי את הדלת. התיישבתי בשורה השנייה וחיכיתי למורה.
הדלת נפתחה ותלמידים רבים נכנסו לכיתה. הרגשתי בודדה, לא הכרתי אף אחד פה ולא חשבתי שאצליח להשתלב. לפתע נכנס נער יפה תואר עם שיער בצבע דבש ועיינים כחולות. שיערו גלש עם הרוח ועיניו הכחולות נצצו. הרגשתי מעופפת עד שיד הונחה על הכתף הימנית שלי. הרמתי את ראשי והנה הנער מעלי.
YOU ARE READING
My cancer story-Hebrew
Teen Fictionסיפור זה הוא סיפור חייה של נערה ששמה הוא אליס קלואי וולדסן, במהלך הסיפור אתם תכירו אותה,תתאהבו בה ותשפעו מהסיפור המופלא שלה. סיפור זה מוקדש לילדה ששמה זיו איה לברן ז"ל שנפטרה בתאריך 20.8.2015 מלוקמיה בבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים,ילדה מוכשרת ו...