My cancer story-Hebrew

פרק 5

נשכבתי על המיטה ובכיתי. משום מה גם התחילה לכאוב לי חזק הבטן. הטלפון זימזם בחוזקה, פתחתי אותו וצצה לה הודעה מדילן,
"לא נורא,נפגש בפעם אחרת",
היה לי רע, לא הרגשתי בנוח עם עצמי, הייתי כלכך מאוכזבת. למחרת בבוקר קמתי והלכתי לבית הספר ושם התיישבתי במקומי, חיכיתי לדילן עד לצלצול והוא לא הגיע. יום לאחר מכן הוא גם לא הגיע. התחלתי לדאוג,
איפה הנער? לאן נעלם? למה לא הגיע?, פתחתי את הטלפון וחייגתי לדילן, חיכיתי לקולו היפה. דילן לא ענה, גם אחרי שלושה חיוגים שלי. ניסיתי להרגע ולחכות לשיחה ממנו.
לאחר ארבע שעות הטלפון זימזם ורעד בחוזקה, רצתי אליו וישר הרמתי אותו, מספר לא מוכר התקשר, עניתי לטלפון וקולו של דילן נשמע.
"אליס!!?? את כאן?",
"כן אני פה מה קרה? למה לא הגעת ביומיים האחרונים לבית הספר??", אמרתי בקול לחוץ,
-"אחותי נפטרה בתאונת דרכים,זה קרה כלכך מהר, הייתי לידה והיא הצילה אותי ממוות!,
עמדנו מול המעבר חצייה וחיכינו לאור הירוק להידלק ,כשהוא נדלק עברנו במורד הכביש ומשאית גדולה חתכה מלפנינו אחותי רצה במהירות ועקפה אותי, המשאית החליקה לכיוונה והיא נדרסה. הכל קרה מהר מידי אפילו לא הבחנתי בסיטואציה, יכולתי לעצור אותה! לא רציתי שהיא תבזבז את חייה עלי, קשה לי, אליס הייתי רוצה שתעמדי לצידי עכשיו",
"היכן אתה נמצא?" שאלתי,
"אני נמצא בביתי אנחנו יושבים שבעה, את תוכלי להגיע?",
-"כמובן שאגיע", ניתקתי וניגשתי לארון התלבשתי בבגדים חמים ויצאתי מהבית לכיוון ביתו של דילן.
לא חשבתי שאגיע לבית מוזנח ומלא בחתולים.