My cancer story-Hebrew

פרק 6

נכנסתי לדירה מוזנחת ומלאת חתולים ובה ישב דילן עם משפחתו. לא חשבתי שדילן חי בבית כזה,לא חשבתי שהוא סובל הוא היה נראה לי כלכך שמח,כלכך עליז. לא חשבתי שאדם כזה יחווה דברים כלכך קשים. לא יכולתי לראות את זה, יצאתי מהדירה הקטנה והמוזנחת והתחלתי לרוץ, יורדות לי דמעות על הפנים, בכי חזק משתלט על גופי.
"אליס! אליס!",דילן צועק מאחוריי,
"עיצרי אליס! בבקשה!",נעצרתי וניסיתי להרגע .
"למה הבית שלך נראה ככה?",
-"אמי חולה במחלת נפש מאז שנולדתי,היא אוספת חתולים מאז שהייתי בן שלוש, יש לה דחף נפשי לקחת כל חתול שהיא רואה שנראה לה בודד,הבית כזה מכיוון שהיא מדוכאת מידי מכדי לנקות אותו ואנחנו, סליחה..עכשיו נותרתי רק אני, אני לומד ועסוק מידי מכדי לעזור לנקות.",
"ומה עם אביך?"-שאלתי את הנער היפה העומד מולי,
-"אבי עזב אותנו כשהייתי בן 7, אני רואה אותו מידי פעם אבל במקרה הזה הוא לא יוכל לעזור לי",
"אני כלכך מצטערת, נכנסתי לפאניקה לא חשבתי שנער כלכך שמח ועליז כמוך יהיה עלכך מדוכא ושבור, לא חשבתי שאתה עובר כלכך הרבה דברים קשים, זה בא לי בהפתעה",אמרתי וירדה דמעה על פניי,
-"כל עוד תהי לידי אהיה בסדר, אני מכיר אותך רק שבוע ואני כבר מרגיש פתוח אלייך, את בן אדם מדהים",אמר דילן והסמיק.
הנחתי את ידי על כתפיו וחיבקתי אותו, לפתע דילן הוריד את ראשו ורכן מעלי , ראשו בפנה לצידו של ראשי ושפתיו הונחו על שפתיי, השפתיים שלו היו כלכך רכות וחמות, ברגע זה הבנתי שאני מאוהבת.

הרמתי בעדינות את ראשי וחיבקתי אותו שוב. "הכל יהיה בסדר",אמרתי לדילן וטפחתי על ראשו.